[1]ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות־ויתפשם[2]וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלמה אל המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס[3]ויצא אליו אליקים בן חלקיהו אשר על הבית־ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר[4]ויאמר אליהם רבשקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת[5]אמרתי אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי[6]הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו[7]וכי תאמר אלי אל יהוה אלהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו[8]ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים־אם תוכל לתת לך רכבים עליהם[9]ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני־הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים[10]ועתה המבלעדי יהוה עליתי על הארץ הזאת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה[11]ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית־כי שמעים אנחנו ואל תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על החומה[12]ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החומה לאכל את חראיהם [Q: צואתם] ולשתות את שיניהם [Q: מימי רגליהם] עמכם[13]ויעמד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית ויאמר־שמעו את דברי המלך הגדול מלך אשור[14]כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם[15]ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור[16]אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר המלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו[17]עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים[18]פן יסית אתכם חזקיהו לאמר יהוה יצילנו ההצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור[19]איה אלהי חמת וארפד־איה אלהי ספרוים וכי הצילו את שמרון מידי[20]מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי[21]ויחרישו ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו[22]ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו־קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רבשקה