[1]רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל־שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה[2]קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות[3]תגל ערותך־גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם[4]גאלנו יהוה צבאות שמו־קדוש ישראל[5]שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות[6]קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים־על זקן הכבדת עלך מאד[7]ותאמרי לעולם אהיה גברת־עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה[8]ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול[9]ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד[10]ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני־חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד[11]ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שאה לא תדעי[12]עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי[13]נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו [Q: הברי] שמים החזים בכוכבים מודעים לחדשים מאשר יבאו עליך[14]הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו[15]כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו־אין מושיעך