[1]אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן[2]ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים[3]ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה־שפטו נא ביני ובין כרמי[4]מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים[5]ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס[6]ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר[7]כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה[8]הוי מגיעי בית בבית־שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ[9]באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו־גדלים וטובים מאין יושב[10]כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה[11]הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם[12]והיה כנור ונבל תף וחליל ויין־משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו[13]לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא[14]לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה[15]וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה[16]ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה[17]ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו[18]הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה[19]האמרים ימהר יחישה מעשהו־למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל־ונדעה[20]הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר[21]הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים[22]הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר[23]מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו[24]לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו[25]על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה[26]ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא[27]אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו[28]אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה[29]שאגה לו כלביא ושאג [Q: ישאג] ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל[30]וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה