[1]כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות[2]אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה־שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע[3]ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש[4]כי כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי[5]ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם־טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת[6]ובני הנכר הנלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים־כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי[7]והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי־עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים[8]נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו[9]כל חיתו שדי אתיו לאכל כל חיתו ביער[10]צפו עורים כלם לא ידעו־כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום[11]והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו[12]אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד