[1]ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה[2]ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח[3]ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה־אל מסלת שדה כובס[4]ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה־בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו[5]יען כי יעץ עליך ארם־רעה אפרים ובן רמליהו לאמר[6]נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל[7]כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה[8]כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם[9]וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו[10]ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר[11]שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה[12]ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את יהוה[13]ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי[14]לכן יתן אדני הוא לכם־אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל[15]חמאה ודבש יאכל־לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב[16]כי בטרם ידע הנער מאס ברע־ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה[17]יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור[18]והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה־אשר בארץ אשור[19]ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים[20]ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה[21]והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן[22]והיה מרב עשות חלב־יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ[23]והיה ביום ההוא־יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה[24]בחצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ[25]וכל ההרים אשר במעדר יעדרון־לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה