[1]ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח[2]ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו־כי בן אשה אחרת אתה[3]ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו[4]ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל[5]ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב[6]ויאמרו ליפתח־לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון[7]ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם[8]ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד[9]ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני־אנכי אהיה לכם לראש[10]ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו־אם לא כדברך כן נעשה[11]וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה[12]וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי[13]ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום[14]ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון[15]ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון[16]כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה[17]וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש[18]וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב[19]וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי[20]ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל[21]ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל־ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא[22]ויירשו את כל גבול האמרי־מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן[23]ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו[24]הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך־אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו־אותו נירש[25]ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם[26]בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה־ומדוע לא הצלתם בעת ההיא[27]ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון[28]ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו[29]ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון[30]וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי[31]והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון־והיה ליהוה והעליתיהו עלה[32]ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו[33]ויכם מערוער ועד באך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל[34]ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת[35]ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב[36]ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה־עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך־מבני עמון[37]ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי [Q: ורעותי][38]ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים[39]ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל[40]מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי־ארבעת ימים בשנה