[1]ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען[2]רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה־רק אשר לפנים לא ידעום[3]חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון־מהר בעל חרמון עד לבוא חמת[4]ויהיו לנסות בם את ישראל־לדעת הישמעו את מצות יהוה אשר צוה את אבותם ביד משה[5]ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי[6]ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם[7]ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה וישכחו את יהוה אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות[8]ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמנה שנים[9]ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל וישיעם־את עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו[10]ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים[11]ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן קנז[12]ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את עגלון מלך מואב על ישראל על כי עשו את הרע בעיני יהוה[13]ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים[14]ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה[15]ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב[16]ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות־גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו[17]ויקרב את המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד[18]ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח את העם נשאי המנחה[19]והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס־ויצאו מעליו כל העמדים עליו[20]ואהוד בא אליו והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא[21]וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו[22]ויבא גם הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב־כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה[23]ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו־ונעל[24]והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה[25]ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת[26]ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את הפסילים וימלט השעירתה[27]ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם[28]ויאמר אלהם רדפו אחרי כי נתן יהוה את איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא נתנו איש לעבר[29]ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש־כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש[30]ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה[31]ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר ויושע גם הוא את ישראל