[1]ויאמרו אליו איש אפרים מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה[2]ויאמר אליהם מה עשיתי עתה ככם הלא טוב עללות אפרים־מבציר אביעזר[3]בידכם נתן אלהים את שרי מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה[4]ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים[5]ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים הם־ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין[6]ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לצבאך לחם[7]ויאמר גדעון־לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע בידי ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים[8]ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות[9]ויאמר גם לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה[10]וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף־כל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב[11]ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את המחנה והמחנה היה בטח[12]וינסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל המחנה החריד[13]וישב גדעון בן יואש מן המלחמה מלמעלה החרס[14]וילכד נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את שרי סכות ואת זקניה־שבעים ושבעה איש[15]ויבא אל אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם[16]ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים וידע בהם את אנשי סכות[17]ואת מגדל פנואל נתץ ויהרג את אנשי העיר[18]ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך[19]ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה לו החיתם אותם־לא הרגתי אתכם[20]ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער[21]ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע בנו־כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע ויקח את השהרנים אשר בצוארי גמליהם[22]ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין[23]ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם[24]ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם שללו כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם[25]ויאמרו נתון נתן ויפרשו את השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו[26]ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב־לבד מן השהרנים והנטיפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם[27]ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש[28]ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון[29]וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו[30]ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי נשים רבות היו לו[31]ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את שמו אבימלך[32]וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי[33]ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים[34]ולא זכרו בני ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל איביהם מסביב[35]ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון ככל הטובה־אשר עשה עם ישראל