[1]דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן[2]אשר היה דבר יהוה אליו בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה בשלש עשרה שנה למלכו[3]ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה עד תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן יאשיהו מלך יהודה־עד גלות ירושלם בחדש החמישי[4]ויהי דבר יהוה אלי לאמר[5]בטרם אצורך [Q: אצרך] בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך[6]ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי[7]ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר[8]אל תירא מפניהם כי אתך אני להצלך נאם יהוה[9]וישלח יהוה את ידו ויגע על פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך[10]ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס־לבנות ולנטוע[11]ויהי דבר יהוה אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה[12]ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי שקד אני על דברי לעשתו[13]ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה[14]ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ[15]כי הנני קרא לכל משפחות ממלכות צפונה־נאם יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל חומתיה סביב ועל כל ערי יהודה[16]ודברתי משפטי אותם על כל רעתם־אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם[17]ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם־פן אחתך לפניהם[18]ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת־על כל הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ[19]ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני נאם יהוה להצילך