|
|
| [1]Hear ye the word which the LORD speaketh to you, O house of Israel: |
[1]שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם־בית ישראל |
| [2]Thus saith the LORD, Learn not the way of the heathen, and be not dismayed at the signs of heaven; for the heathen are dismayed at them. |
[2]כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה |
| [3]For the customs of the people are vain: for one cutteth a tree out of the forest, the work of the hands of the workman, with the ax. |
[3]כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד |
| [4]They deck it with silver and with gold; they fasten it with nails and with hammers, that it may not move. |
[4]בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק |
| [5]They are upright as the palm tree, but speak not: they must needs be borne, because they cannot go. Be not afraid of them; for they cannot do evil, neither also is it in them to do good. |
[5]כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם |
| [6]Forasmuch as there is none like to thee, O LORD; thou art great, and thy name is great in might. |
[6]מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה |
| [7]Who would not fear thee, O King of nations? for to thee doth it appertain: forasmuch as among all the wise men of the nations, and in all their kingdoms, there is none like to thee. |
[7]מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך |
| [8]But they are altogether brutish and foolish: the stock is a doctrine of vanities. |
[8]ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא |
| [9]Silver spread into plates is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the workman, and of the hands of the founder: blue and purple is their clothing: they are all the work of skillful men. |
[9]כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז־מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם |
| [10]But the LORD is the true God, he is the living God, and an everlasting king: at his wrath the earth shall tremble, and the nations shall not be able to abide his indignation. |
[10]ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו |
| [11]Thus shall ye say to them, The gods that have not made the heavens and the earth, even they shall perish from the earth, and from under these heavens. |
[11]כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה |
| [12]He hath made the earth by his power, he hath established the world by his wisdom, and hath stretched out the heavens by his discretion. |
[12]עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים |
| [13]When he uttereth his voice, there is a multitude of waters in the heavens, and he causeth the vapors to ascend from the ends of the earth; he maketh lightnings with rain, and bringeth forth the wind out of his treasures. |
[13]לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ [Q: הארץ] ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו |
| [14]Every man is brutish in his knowledge: every founder is confounded by the graven image: for his molten image is falsehood, and there is no breath in them. |
[14]נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם |
| [15]They are vanity, and the work of errors: in the time of their visitation they shall perish. |
[15]הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו |
| [16]The portion of Jacob is not like them: for he is the former of all things; and Israel is the rod of his inheritance: The LORD of hosts is his name. |
[16]לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו |
| [17]Gather up thy wares out of the land, O inhabitant of the fortress. |
[17]אספי מארץ כנעתך־ישבתי [Q: ישבת] במצור |
| [18]For thus saith the LORD; Behold, I will sling out the inhabitants of the land at this once, and will distress them that they may find it so. |
[18]כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו |
| [19]Woe is me for my hurt! my wound is grievous: but I said, Truly this is a grief, and I must bear it. |
[19]אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו |
| [20]My tabernacle is laid waste, and all my cords are broken: my children are gone from me, and they are not: there is none to stretch forth my tent any more, and to set up my curtains. |
[20]אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם־אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי |
| [21]For the pastors have become brutish, and have not sought the LORD: therefore they shall not prosper, and all their flocks shall be scattered. |
[21]כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה |
| [22]Behold, the sound of the noise is come, and a great commotion from the north country, to make the cities of Judah desolate, and a den of dragons. |
[22]קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה־מעון תנים |
| [23]O LORD, I know that the way of man is not in himself: it is not in man that walketh to direct his steps. |
[23]ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו |
| [24]O LORD, correct me, but with judgment; not in thy anger, lest thou bring me to nothing. |
[24]יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני |
| [25]Pour out thy fury upon the heathen that know thee not, and upon the families that call not on thy name: for they have eaten up Jacob, and devoured him, and consumed him, and have made his habitation desolate. |
[25]שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו |