|
|
| [1]Woe be unto the pastors that destroy and scatter the sheep of my pasture, saith the Lord. |
[1]הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי־נאם יהוה |
| [2]Therefore thus saith the Lord God of Israel unto the pastors that feed my people, Ye have scattered my flock and thrust them out, and have not visited them: behold, I will visit you for the wickedness of your works, saith the Lord. |
[2]לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה |
| [3]And I will gather the remnant of my sheep out of all countries, whither I had driven them, and will bring them again to their folds, and they shall grow and increase. |
[3]ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו |
| [4]And I will set up shepherds over them, which shall feed them: and they shall dread no more nor be afraid, neither shall any of them be lacking, saith the Lord. |
[4]והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה |
| [5]Behold, The days come, saith the Lord, that I will raise unto David a righteous branch, and a king shall reign, and prosper, and shall execute judgment, and justice in the earth. |
[5]הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ |
| [6]In his days Judah shall be saved, and Israel shall dwell safely, and this is the name whereby they shall call him, The Lord our righteousness. |
[6]בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו |
| [7]Therefore behold, the days come, saith the Lord, that they shall no more say, The Lord liveth, which brought up the children of Israel out of the land of Egypt, |
[7]לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים |
| [8]But the Lord liveth, which brought up and led the seed of the house of Israel out of the north country and from all countries where I had scattered them, and they shall dwell in their own land. |
[8]כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם |
| [9]Mine heart breaketh within me, because of the prophets, all my bones shake: I am like a drunken man (and like a man whom wine hath overcome) for the presence of the Lord and for his holy words. |
[9]לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי־הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו |
| [10]For the land is full of adulterers, and because of oaths the land mourneth, the pleasant places of the wilderness are dried up, and their course is evil, and their force is not right. |
[10]כי מנאפים מלאה הארץ־כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן |
| [11]For both the prophet and the priest do wickedly: and their wickedness have I found in mine house, saith the Lord. |
[11]כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה |
| [12]Wherefore their way shall be unto them as slippery ways in the darkness: they shall be driven forth and fall therein: for I will bring a plague upon them, even the year of their visitation, saith the Lord. |
[12]לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה |
| [13]And I have seen foolishness in the prophets of Samaria, that prophesied in Baal, and caused my people Israel to err. |
[13]ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל |
| [14]I have seen also in the prophets of Jerusalem filthiness: they commit adultery and walk in lies: they strengthen also the hands of the wicked that none can return from his wickedness: they are all unto me as Sodom, and the inhabitants thereof as Gomorrah. |
[14]ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה |
| [15]Therefore thus saith the Lord of hosts concerning the prophets, Behold, I will feed them with wormwood, and make them drink the water of gall: for from the prophets of Jerusalem is wickedness gone forth into all the land. |
[15]לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ |
| [16]Thus saith the Lord of hosts, Hear not the words of the prophets that prophesy unto you, and teach you vanity: they speak the vision of their own heart, and not out of the mouth of the Lord. |
[16]כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם־מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה |
| [17]They say still unto them that despise me, The Lord hath said, Ye shall have peace: and they say unto every one that walketh after the stubbornness of his own heart, No evil shall come upon you. |
[17]אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה |
| [18]For who hath stand in the counsel of the Lord that he hath perceived and heard his word? Who hath marked his word and heard it? |
[18]כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי [Q: דברו] וישמע |
| [19]Behold, the tempest of the Lord goeth forth in his wrath, and a violent whirlwind shall fall down upon the head of the wicked. |
[19]הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול |
| [20]The anger of the Lord shall not return until he have executed, and till he have performed the thoughts of his heart: in the latter days ye shall understand it plainly. |
[20]לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה |
| [21]I have not sent these prophets, saith the Lord, yet they ran; I have not spoken to them, and yet they prophesied. |
[21]לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו |
| [22]But if they had stand in my counsel, and had declared my words to my people, then they should have turned them from their evil way, and from the wickedness of their inventions. |
[22]ואם עמדו בסודי־וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם |
| [23]Am I a God at hand, saith the Lord, and not a God far off? |
[23]האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק |
| [24]Can any hide himself in secret places, that I shall not see him, saith the Lord? Do not I fill heaven and earth, saith the Lord? |
[24]אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה |
| [25]I have heard what the prophets said, that prophesied lies in my name, saying, I have dreamed, I have dreamed. |
[25]שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי |
| [26]How long? Do the prophets delight to prophesy lies, even prophesying the deceit of their own heart? |
[26]עד מתי היש בלב הנבאים־נבאי השקר ונביאי תרמת לבם |
| [27]Think they to cause my people to forget my name by their dreams, which they tell every man to his neighbor, as their forefathers have forgotten my name for Baal? |
[27]החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו־כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל |
| [28]The prophet that hath a dream, let him tell a dream, and he that hath my word, let him speak my word faithfully: what is the chaff to the wheat, saith the Lord? |
[28]הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה |
| [29]Is not my word even like a fire, saith the Lord? And like an hammer, that breaketh the stone? |
[29]הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע |
| [30]Therefore behold, I will come against the prophets, saith the Lord, that steal my word every one from his neighbor. |
[30]לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו |
| [31]Behold, I will come against the prophets, saith the Lord, which have sweet tongues, and say, He saith. |
[31]הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם |
| [32]Behold, I will come against them that prophesy false dreams, saith the Lord, and do tell them, and cause my people to err by their lies, and by their flatteries, and I send them not, nor commanded them: therefore they bring no profit unto this people, saith the Lord. |
[32]הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה־נאם יהוה |
| [33]And when this people, or the prophet, or a priest shall ask thee, saying, What is the burden of the Lord? Thou shalt then say unto them, What burden? I will even forsake you, saith the Lord. |
[33]וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה־ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה |
| [34]And the prophet, or the priest, or the people that shall say, The burden of the Lord, I will even visit every such one, and his house. |
[34]והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה־ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו |
| [35]Thus shall ye say every one to his neighbor, and every one to his brother, What hath the Lord answered? And what hath the Lord spoken? |
[35]כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה |
| [36]And the burden of the Lord shall ye mention no more: for every man's word shall be his burden: for ye have perverted the words of the living God, the Lord of hosts our God. |
[36]ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו |
| [37]Thus shalt thou say to the prophet, What hath the Lord answered thee? And what hath the Lord spoken? |
[37]כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה |
| [38]And if you say, The burden of the Lord, Then thus saith the Lord, Because ye say this word, The burden of the Lord, and I have sent unto you, saying, Ye shall not say, The burden of the Lord, |
[38]ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה־ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה |
| [39]Therefore behold, I, even I will utterly forget you, and I will forsake you, and the city that I gave you and your fathers, and cast you out of my presence, |
[39]לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם־מעל פני |
| [40]And will bring an everlasting reproach upon you, and a perpetual shame which shall never be forgotten. |
[40]ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח |