[1]כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל[2]מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד[3]עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים[4]עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו[5]כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו[6]כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל[7]הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ־בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה[8]בבכי יבאו ובתחנונים אובילם־אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא[9]שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו[10]כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו[11]ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד[12]אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם[13]ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה[14]כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים־רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו[15]כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב[16]ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם[17]שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי[18]כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי[19]הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים־כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו־רחם ארחמנו נאם יהוה[20]הציבי לך צינים שמי לך תמרורים־שתי לבך למסלה דרך הלכתי [Q: הלכת] שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה[21]עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר[22]כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש[23]וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר[24]כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי[25]על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי[26]הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה[27]והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס־ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה[28]בימים ההם־לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה[29]כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו[30]הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה־ברית חדשה[31]לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם־נאם יהוה[32]כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם[33]ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה־כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד[34]כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו[35]אם ימשו החקים האלה מלפני־נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני־כל הימים[36]כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו־נאם יהוה[37]הנה ימים [Q: באים] נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה[38]ויצא עוד קוה [Q: קו] המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה[39]וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות [Q: השדמות] עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה־קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם[40][No verse]