|
|
| [1]ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה־וכל העם מקטן ועד גדול |
[1]Then all the captains of the host, and Johanan the son of Kareah, and Jezaniah the son of Hoshaiah, and all the people from the least unto the most came, |
| [2]ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו |
[2]And said unto Jeremiah the prophet, Hear our prayer, we beseech thee, and pray for us unto the Lord thy God, even for all this remnant (for we are left , but a few of many, as thine eyes do behold) |
| [3]ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה |
[3]That the Lord thy God may show us the way wherein we may walk, and the thing that we may do. |
| [4]ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי־הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם־לא אמנע מכם דבר |
[4]Then Jeremiah the prophet said unto them, I have heard you: behold, I will pray unto the Lord your God according to your words, and whatsoever thing the Lord shall answer you, I will declare it unto you: I will keep nothing back from you. |
| [5]והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו־כן נעשה |
[5]Then they said to Jeremiah, The Lord be a witness of truth, and faith between us, if we do not, even according to all things for the which the Lord thy God shall send thee to us. |
| [6]אם טוב ואם רע־בקול יהוה אלהינו אשר אנו [Q: אנחנו] שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו |
[6]Whether it be good or evil, we will obey the voice of the Lord God, to whom we send thee that it may be well with us, when we obey the voice of the Lord our God. |
| [7]ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו |
[7]And so after ten days came the word of the Lord not Jeremiah. |
| [8]ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם־למקטן ועד גדול |
[8]Then called he Johanan the son of Kareah, and all the captains of the host, which were with him, and all the people from the least to the most, |
| [9]ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו |
[9]And said unto them, Thus saith the Lord God of Israel, unto whom ye sent me to present your prayers before him, |
| [10]אם שוב תשבו בארץ הזאת־ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם |
[10]If ye will dwell in this land, then I will build you, and not destroy you, and I will plant you, and not root you out: for I repent me of the evil that I have done unto you. |
| [11]אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה־כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו |
[11]Fear not for the king of Babylon, of whom ye are afraid: be not afraid of him, saith the Lord: for I am with you, to save you, and to deliver you from his hand, |
| [12]ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם |
[12]And I will grant you mercy that he may have compassion upon you, and he shall cause you to dwell in your own land. |
| [13]ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם |
[13]But if ye say, We will not dwell in this land, neither hear the voice of the Lord your God, |
| [14]לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב |
[14]Saying, Nay, but we will go into the land of Egypt, where we shall see no war, nor hear the sound of the trumpet, nor have hunger of bread, and there will we dwell, |
| [15]ועתה־לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם |
[15](And now therefore hear the word of the Lord, ye remnant of Judah: thus saith the Lord of hosts the God of Israel, If ye set your faces to enter into Egypt, and go to dwell there) |
| [16]והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים־ושם תמתו |
[16]Then the sword that ye feared, shall take you there in the land of Egypt, and the famine, for the which ye care, shall there hang upon you in Egypt, and there shall ye die. |
| [17]ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם־ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם |
[17]And all the men that set their faces to enter into Egypt to dwell there, shall die by the sword, by the famine and by the pestilence, and none of them shall remain nor escape from the plague, that I will bring upon them. |
| [18]כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה |
[18]For thus saith the Lord of hosts the God of Israel, As mine anger and my wrath hath been poured forth upon the inhabitants of Jerusalem: so shall my wrath be poured forth upon you, when ye shall enter into Egypt, and ye shall be a detestation, and an astonishment, and a curse and a reproach, and ye shall see this place no more. |
| [19]דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום |
[19]O ye remnant of Judah, the Lord hath said concerning you, Go not into Egypt: know certainly that I have admonished you this day. |
| [20]כי התעתים [Q: התעיתם] בנפשותיכם־כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו־ועשינו |
[20]Surely ye dissembled in your hearts When ye sent me unto the Lord your God, saying, Pray for us unto the Lord our God, and declare unto us even according unto all that the Lord our God shall say, and we will do it. |
| [21]ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם |
[21]Therefore I have this day declared it you, but you have not obeyed the voice of the Lord your God, nor anything for the which he hath sent me unto you. |
| [22]ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו־במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם |
[22]Now therefore, know certainly that ye shall die by the sword, by the famine, and by the pestilence, in the place whither ye desire to go and dwell. |