[1]ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל כל העם את כל דברי יהוה אלהיהם אשר שלחו יהוה אלהיהם אליהם־את כל הדברים האלה[2]ויאמר עזריה בן הושעיה ויוחנן בן קרח וכל האנשים הזדים אמרים אל ירמיהו שקר אתה מדבר־לא שלחך יהוה אלהינו לאמר לא תבאו מצרים לגור שם[3]כי ברוך בן נריה מסית אתך בנו־למען תת אתנו ביד הכשדים להמית אתנו ולהגלות אתנו בבל[4]ולא שמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים וכל העם־בקול יהוה לשבת בארץ יהודה[5]ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים את כל שארית יהודה־אשר שבו מכל הגוים אשר נדחו שם לגור בארץ יהודה[6]את הגברים ואת הנשים ואת הטף ואת בנות המלך ואת כל הנפש אשר הניח נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם בן שפן ואת ירמיהו הנביא ואת ברוך בן נריהו[7]ויבאו ארץ מצרים כי לא שמעו בקול יהוה ויבאו עד תחפנחס[8]ויהי דבר יהוה אל ירמיהו בתחפנחס לאמר[9]קח בידך אבנים גדלות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית פרעה בתחפנחס־לעיני אנשים יהודים[10]ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שלח ולקחתי את נבוכדראצר מלך בבל עבדי ושמתי כסאו ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי ונטה את שפרורו [Q: שפרירו] עליהם[11]ובאה [Q: ובא] והכה את ארץ מצרים־אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב[12]והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרעה את בגדו ויצא משם בשלום[13]ושבר את מצבות בית שמש אשר בארץ מצרים ואת בתי אלהי מצרים ישרף באש