[1]למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה[2]אין עוד תהלת מואב־בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב[3]קול צעקה מחרונים־שד ושבר גדול[4]נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה [Q: צעיריה][5]כי מעלה הלחות [Q: הלחית] בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו[6]נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר[7]כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש [Q: כמוש] בגולה כהניו ושריו יחד [Q: יחדו][8]ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר־אשר אמר יהוה[9]תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן[10]ארור עשה מלאכת יהוה־רמיה וארור מנע חרבו מדם[11]שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר[12]לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו[13]ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם[14]איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה[15]שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך־יהוה צבאות שמו[16]קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד[17]נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז־מקל תפארה[18]רדי מכבוד ישבי [Q: ושבי] בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך[19]אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה[20]הביש מואב כי חתה הילילי [Q: הילילו] וזעקי [Q: וזעקו] הגידו בארנון כי שדד מואב[21]ומשפט בא אל ארץ המישר־אל חלון ואל יהצה ועל מופעת [Q: מיפעת][22]ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים[23]ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון[24]ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב־הרחקות והקרבות[25]נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה־נאם יהוה[26]השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא[27]ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה [Q: נמצא] כי מדי דבריך בו תתנודד[28]עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת[29]שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו[30]אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו[31]על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה[32]מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו־על קיצך ועל בצירך שדד נפל[33]ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי־לא ידרך הידד הידד לא הידד[34]מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם־מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו[35]והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו[36]על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו[37]כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק[38]על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו־נאם יהוה[39]איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו[40]כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב[41]נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה[42]ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל[43]פחד ופחת ופח־עליך יושב מואב נאם יהוה[44]הניס [Q: הנס] מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה[45]בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון[46]אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה[47]ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב