|
|
| [1]לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו־מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב |
[1]`Go ye to the sones of Amon. The Lord seith these thingis. Whether no sones ben of Israel, ether an eir is not to it? whi therfor weldide Melchon the eritage of Gad, and the puple therof dwellide in the citees of Gad? |
| [2]לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה |
[2]Lo! daies comen, seith the Lord, and Y schal make the gnaisting of batel herd on Rabath of the sones of Amon; and it schal be distried in to noise, and the vilagis therof schulen be brent with fier, and Israel schal welde hise welderis, seith the Lord. |
| [3]הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה־חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו |
[3]Yelle ye, Esebon, for Hay is distried; crie, ye douytris of Rabath, girde you with heiris, weile ye, and cumpasse bi heggis; for whi Melchon schal be lad in to passyng ouer, the prestis therof and princes therof togidere. |
| [4]מה תתהללי בעמקים־זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי |
[4]What hast thou glorie in valeis? Thi valeis fleet awei, thou delicat douyter, that haddist trist in thi tresours, and seidist, Who schal come to me? |
| [5]הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות־מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד |
[5]Lo! Y schal bringe in drede on thee, seith the Lord God of oostis, God of Israel, of alle men that ben in thi cumpasse; and ye schulen be scaterid, ech bi hym silf, fro youre siyt, and noon schal be, that gadere hem that fleen. |
| [6]ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון־נאם יהוה |
[6]And after these thingis Y schal make the fleeris and prisoneris of the sones of Amon to turne ayen, seith the Lord. |
| [7]לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם |
[7]To Ydumee the Lord God of oostis seith these thingis. Whether wisdom is no more in Theman? Councel perischide fro sones, the wisdom of hem is maad vnprofitable. |
| [8]נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו |
[8]Fle ye, and turne ye backis; go doun in to a swolowe, ye dwelleris of Dedan, for Y haue brouyt the perdicioun of Esau on hym, the tyme of his visitacioun. |
| [9]אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים |
[9]If gadereris of grapis hadden come on thee, thei schulden haue left a clustre; if theues in the niyt, thei schulden haue rauyschid that that suffiside to hem. |
| [10]כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו |
[10]Forsothe Y haue vnhilid Esau, and Y haue schewid the hid thingis of hym, and he mai not mow be hid; his seed is distried, and hise britheren, and hise neiyboris, and it schal not be. |
| [11]עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו |
[11]Forsake thi fadirles children, and Y schal make hem to lyue, and thi widewis schulen hope in me. |
| [12]כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה |
[12]For the Lord seith these thingis, Lo! thei drynkynge schulen drynke, to whiche was no doom, that thei schulden drynke the cuppe. And `schalt thou be left as innocent? thou schalt not be innocent, but thou drynkynge schalt drynke. |
| [13]כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם |
[13]For Y swoor bi my silf, seith the Lord, that Bosra schal be in to wildirnesse, and in to schenschipe, and in to forsakyng, and in to cursyng; and alle the citees therof schulen be in to euerlastynge wildirnessis. |
| [14]שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה |
[14]I herde an heryng of the Lord, and Y am sent a messanger to hethene men; be ye gaderid togidere, and come ye ayens it, and rise we togidere in to batel. |
| [15]כי הנה קטן נתתיך בגוים־בזוי באדם |
[15]For lo! Y haue youe thee a litil oon among hethene men, despisable among men. |
| [16]תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה |
[16]Thi boost, and the pride of thin herte, hath disseyued thee, that dwellist in the caues of stoon, and enforsist to take the hiynesse of a litil hil; whanne thou as an egle hast reisid thi nest, fro thennus Y schal drawe thee doun, seith the Lord. |
| [17]והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה |
[17]And Ydumee schal be forsakun; ech man that schal passe bi it, schal wondre, and schal hisse on alle the woundis therof; |
| [18]כמהפכת סדם ועמרה ושכניה־אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם |
[18]as Sodom and Gommor is distried, and the niy citees therof, seith the Lord. A man schal not dwelle there, and the sone of man schal not enhabite it. |
| [19]הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן־כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני |
[19]Lo! as a lioun he schal stie, fro the pride of Jordan to the strong fairnesse; for Y schal make hym renne sudenli to it; and who schal be the chosun man, whom Y schal sette bifore hym? For who is lijk to me, and who schal suffre me? and who is this scheepherde, that schal ayenstonde my cheer? |
| [20]לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם |
[20]Therfor here ye the councel of the Lord, which he took of Edom, and his thouytis, whiche he thouyte of the dwelleris of Theman. If the litle of the floc caste not hem doun, if thei distrien not with hem the dwellyng of hem, ellis no man yyue credence to me. |
| [21]מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה |
[21]The erthe was mouyd of the vois of fallyng of hem; the cry of vois therof was herd in the reed see. |
| [22]הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה |
[22]Lo! as an egle he schal stie, and fle out, and he schal sprede abrood hise wynges on Bosra; and the herte of the strong men of Idumee schal be in that dai, as the herte of a womman trauelynge of child. |
| [23]לדמשק בושה חמת וארפד־כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל |
[23]To Damask. Emath is schent, and Arphath, for thei herden a ful wickid heryng; thei weren disturblid in the see, for angwisch thei miyten not haue reste. |
| [24]רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה |
[24]Damask was discoumfortid, it was turned in to fliyt; tremblyng took it, angwischis and sorewis helden it, as a womman trauelynge of child. |
| [25]איך לא עזבה עיר תהלה [Q: תהלת]־קרית משושי |
[25]How forsoken thei a preisable citee, the citee of gladnesse? |
| [26]לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות |
[26]Therfor the yonge men therof schulen falle in the stretis therof, and alle men of batel schulen be stille in that dai, seith the Lord of oostis. |
| [27]והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד |
[27]And Y schal kyndle fier in the wal of Damask, and it schal deuoure the bildyngis of Benadab. |
| [28]לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור [Q: נבוכדראצר] מלך בבל־כה אמר יהוה קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם |
[28]To Cedar, and to the rewme of Azor, which Nabugodonosor, kyng of Babiloyne, smoot, the Lord seith these thingis. Rise ye, and stie to Cedar, and distrie ye the sones of the eest. |
| [29]אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב |
[29]Thei schulen take the tabernaclis of hem, and the flockis of hem; thei schulen take to hem the skynnes of hem, and alle the vessels of hem, and the camels of hem; and thei schulen clepe on hem inward drede in cumpas. |
| [30]נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור־נאם יהוה כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם [Q: עליכם] מחשבה |
[30]Fle ye, go ye awei greetli, ye that dwellen in Asor, sitte in swolewis, seith the Lord. For whi Nabugodonosor, kyng of Babiloyne, hath take councel ayens you, and he thouyte thouytis ayens you. |
| [31]קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח־נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו |
[31]Rise ye togidere, and stie ye to a pesible folk, and dwellinge tristili, seith the Lord; not doris nether barris ben to it, thei dwellen aloone. |
| [32]והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה |
[32]And the camels of hem schulen be in to rauyschyng, and the multitude of her beestis in to prey; and Y schal schatere hem in to ech wynd, that ben biclippid on the long heer, and bi ech coost of hem Y schal brynge perischyng on hem, seith the Lord. |
| [33]והיתה חצור למעון תנים שממה־עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם |
[33]And Asor schal be in to a dwellyng place of dragouns; it schal be forsakun `til in to withouten ende; a man schal not dwelle there, nether the sone of man schal enhabite it. |
| [34]אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה־לאמר |
[34]The word of the Lord that was maad to Jeremye, the profete, ayens Elam, in the bigynnyng of the rewme of Sedechie, |
| [35]כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם |
[35]kyng of Juda, and seide, The Lord of oostis, God of Israel, seith these thingis, Lo! Y schal breke the bowe of Elam, and Y schal take the strengthe of hem. |
| [36]והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם [Q: עילם] |
[36]And I schal bringe on Elam foure wyndis; fro foure coostis of heuene, and Y schal wyndewe hem in to alle these wyndis, and no folc schal be, to which the fleeris of Elam schulen not come. |
| [37]והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי־נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם |
[37]And Y schal make Elam for to drede bifore her enemyes, and in the siyt of men sekynge the lijf of hem; and Y schal brynge on hem yuel, the wraththe of my strong veniaunce, seith the Lord; and Y schal sende after hem a swerd, til Y waste hem. |
| [38]ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה |
[38]And Y schal sette my kyngis seete in Elam, and Y schal leese therof kyngis, and princes, seith the Lord. |
| [39]והיה באחרית הימים אשוב [Q: אשיב] את שבית [Q: שבות] עילם־נאם יהוה |
[39]But in the laste daies Y schal make the prisoneris of Elam to turne ayen, seith the Lord. |