|
|
| [1]הדבר אשר דבר יהוה אל בבל־אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא |
[1]The word that the LORD spake against Babylon and against the land of the Chaldeans by Jeremiah the prophet. |
| [2]הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה |
[2]Declare ye among the nations, and publish, and set up a standard; publish, and conceal not: say, Babylon is taken, Bel is confounded, Merodach is broken in pieces; her idols are confounded, her images are broken in pieces. |
| [3]כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו |
[3]For out of the north there cometh up a nation against her, which shall make her land desolate, and none shall dwell therein: they shall remove, they shall depart, both man and beast. |
| [4]בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו |
[4]In those days, and in that time, saith the LORD, the children of Israel shall come, they and the children of Judah together, going and weeping: they shall go, and seek the LORD their God. |
| [5]ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח |
[5]They shall ask the way to Zion with their faces thitherward, saying, Come, and let us join ourselves to the LORD in a perpetual covenant that shall not be forgotten. |
| [6]צאן אבדות היה [Q: היו] עמי־רעיהם התעום הרים שובבים [Q: שובבום] מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם |
[6]My people hath been lost sheep: their shepherds have caused them to go astray, they have turned them away on the mountains: they have gone from mountain to hill, they have forgotten their restingplace. |
| [7]כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה |
[7]All that found them have devoured them: and their adversaries said, We offend not, because they have sinned against the LORD, the habitation of justice, even the LORD, the hope of their fathers. |
| [8]נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו [Q: צאו] והיו כעתודים לפני צאן |
[8]Remove out of the midst of Babylon, and go forth out of the land of the Chaldeans, and be as the he goats before the flocks. |
| [9]כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם |
[9]For, lo, I will raise and cause to come up against Babylon an assembly of great nations from the north country: and they shall set themselves in array against her; from thence she shall be taken: their arrows shall be as of a mighty expert man; none shall return in vain. |
| [10]והיתה כשדים לשלל כל שלליה ישבעו נאם יהוה |
[10]And Chaldea shall be a spoil: all that spoil her shall be satisfied, saith the LORD. |
| [11]כי תשמחי [Q: תשמחו] כי תעלזי [Q: תעלזו] שסי נחלתי כי תפושי [Q: תפושו] כעגלה דשה ותצהלי [Q: ותצהלו] כאברים |
[11]Because ye were glad, because ye rejoiced, O ye destroyers of mine heritage, because ye are grown fat as the heifer at grass, and bellow as bulls; |
| [12]בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה |
[12]Your mother shall be sore confounded; she that bare you shall be ashamed: behold, the hindermost of the nations shall be a wilderness, a dry land, and a desert. |
| [13]מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה |
[13]Because of the wrath of the LORD it shall not be inhabited, but it shall be wholly desolate: every one that goeth by Babylon shall be astonished, and hiss at all her plagues. |
| [14]ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה |
[14]Put yourselves in array against Babylon round about: all ye that bend the bow, shoot at her, spare no arrows: for she hath sinned against the LORD. |
| [15]הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה [Q: אשיותיה] נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה |
[15]Shout against her round about: she hath given her hand: her foundations are fallen, her walls are thrown down: for it is the vengeance of the LORD: take vengeance upon her; as she hath done, do unto her. |
| [16]כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר־מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו |
[16]Cut off the sower from Babylon, and him that handleth the sickle in the time of harvest: for fear of the oppressing sword they shall turn every one to his people, and they shall flee every one to his own land. |
| [17]שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל |
[17]Israel is a scattered sheep; the lions have driven him away: first the king of Assyria hath devoured him; and last this Nebuchadrezzar king of Babylon hath broken his bones. |
| [18]לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו־כאשר פקדתי אל מלך אשור |
[18]Therefore thus saith the LORD of hosts, the God of Israel; Behold, I will punish the king of Babylon and his land, as I have punished the king of Assyria. |
| [19]ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו |
[19]And I will bring Israel again to his habitation, and he shall feed on Carmel and Bashan, and his soul shall be satisfied upon mount Ephraim and Gilead. |
| [20]בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר |
[20]In those days, and in that time, saith the LORD, the iniquity of Israel shall be sought for, and there shall be none; and the sins of Judah, and they shall not be found: for I will pardon them whom I reserve. |
| [21]על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך |
[21]Go up against the land of Merathaim, even against it, and against the inhabitants of Pekod: waste and utterly destroy after them, saith the LORD, and do according to all that I have commanded thee. |
| [22]קול מלחמה בארץ־ושבר גדול |
[22]A sound of battle is in the land, and of great destruction. |
| [23]איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים |
[23]How is the hammer of the whole earth cut asunder and broken! how is Babylon become a desolation among the nations! |
| [24]יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת־כי ביהוה התגרית |
[24]I have laid a snare for thee, and thou art also taken, O Babylon, and thou wast not aware: thou art found, and also caught, because thou hast striven against the LORD. |
| [25]פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות־בארץ כשדים |
[25]The LORD hath opened his armoury, and hath brought forth the weapons of his indignation: for this is the work of the Lord GOD of hosts in the land of the Chaldeans. |
| [26]באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית |
[26]Come against her from the utmost border, open her storehouses: cast her up as heaps, and destroy her utterly: let nothing of her be left. |
| [27]חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם |
[27]Slay all her bullocks; let them go down to the slaughter: woe unto them! for their day is come, the time of their visitation. |
| [28]קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו־נקמת היכלו |
[28]The voice of them that flee and escape out of the land of Babylon, to declare in Zion the vengeance of the LORD our God, the vengeance of his temple. |
| [29]השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי [Q: לה] פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל |
[29]Call together the archers against Babylon: all ye that bend the bow, camp against it round about; let none thereof escape: recompense her according to her work; according to all that she hath done, do unto her: for she hath been proud against the LORD, against the Holy One of Israel. |
| [30]לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה |
[30]Therefore shall her young men fall in the streets, and all her men of war shall be cut off in that day, saith the LORD. |
| [31]הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך |
[31]Behold, I am against thee, O thou most proud, saith the Lord GOD of hosts: for thy day is come, the time that I will visit thee. |
| [32]וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו |
[32]And the most proud shall stumble and fall, and none shall raise him up: and I will kindle a fire in his cities, and it shall devour all round about him. |
| [33]כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם |
[33]Thus saith the LORD of hosts; The children of Israel and the children of Judah were oppressed together: and all that took them captives held them fast; they refused to let them go. |
| [34]גאלם חזק יהוה צבאות שמו־ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל |
[34]Their Redeemer is strong; the LORD of hosts is his name: he shall throughly plead their cause, that he may give rest to the land, and disquiet the inhabitants of Babylon. |
| [35]חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה |
[35]A sword is upon the Chaldeans, saith the LORD, and upon the inhabitants of Babylon, and upon her princes, and upon her wise men. |
| [36]חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו |
[36]A sword is upon the liars; and they shall dote: a sword is upon her mighty men; and they shall be dismayed. |
| [37]חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה־והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו |
[37]A sword is upon their horses, and upon their chariots, and upon all the mingled people that are in the midst of her; and they shall become as women: a sword is upon her treasures; and they shall be robbed. |
| [38]חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו |
[38]A drought is upon her waters; and they shall be dried up: for it is the land of graven images, and they are mad upon their idols. |
| [39]לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודר |
[39]Therefore the wild beasts of the desert with the wild beasts of the islands shall dwell there, and the owls shall dwell therein: and it shall be no more inhabited for ever; neither shall it be dwelt in from generation to generation. |
| [40]כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה־נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם |
[40]As God overthrew Sodom and Gomorrah and the neighbour cities thereof, saith the LORD; so shall no man abide there, neither shall any son of man dwell therein. |
| [41]הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ |
[41]Behold, a people shall come from the north, and a great nation, and many kings shall be raised up from the coasts of the earth. |
| [42]קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו־קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל |
[42]They shall hold the bow and the lance: they are cruel, and will not shew mercy: their voice shall roar like the sea, and they shall ride upon horses, every one put in array, like a man to the battle, against thee, O daughter of Babylon. |
| [43]שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו־חיל כיולדה |
[43]The king of Babylon hath heard the report of them, and his hands waxed feeble: anguish took hold of him, and pangs as of a woman in travail. |
| [44]הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן־כי ארגעה ארוצם [Q: אריצם] מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני |
[44]Behold, he shall come up like a lion from the swelling of Jordan unto the habitation of the strong: but I will make them suddenly run away from her: and who is a chosen man, that I may appoint over her? for who is like me? and who will appoint me the time? and who is that shepherd that will stand before me? |
| [45]לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה |
[45]Therefore hear ye the counsel of the LORD, that he hath taken against Babylon; and his purposes, that he hath purposed against the land of the Chaldeans: Surely the least of the flock shall draw them out: surely he shall make their habitation desolate with them. |
| [46]מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע |
[46]At the noise of the taking of Babylon the earth is moved, and the cry is heard among the nations. |