[1]מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים[2]וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה[3]איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך[4]ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו[5]שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה[6]לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי[7]חץ שוחט [Q: שחוט] לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו[8]העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי[9]על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה־כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו[10]ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב[11]מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר[12]ויאמר יהוה־על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה[13]וילכו אחרי שררות לבם־ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם[14]לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש[15]והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם[16]כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה[17]ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים[18]כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו[19]כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה[20]כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו־להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות[21]דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף[22]כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו[23]כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי־כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יהוה[24]הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה[25]על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר־כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב[26][No verse]