|
|
| [1]וַיֹּסֶף אִיֹּוב שְׂאֵת מְשָׁלֹו וַיֹּאמַר׃ |
[1]Addidit quoque Job, assumens parabolam suam, et dixit: |
| [2]מִי־יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי־קֶדֶם כִּימֵי אֱלֹוהַּ יִשְׁמְרֵנִי׃ |
[2]Quis mihi tribuat ut sim juxta menses pristinos, secundum dies quibus Deus custodiebat me? |
| [3]בְּהִלֹּו נֵרֹו עֲלֵי רֹאשִׁי לְאֹורֹו אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ׃ |
[3]quando splendebat lucerna ejus super caput meum, et ad lumen ejus ambulabam in tenebris: |
| [4]כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסֹוד אֱלֹוהַּ עֲלֵי אָהֳלִי׃ |
[4]sicut fui in diebus adolescentiæ meæ, quando secreto Deus erat in tabernaculo meo: |
| [5]בְּעֹוד שַׁדַּי עִמָּדִי סְבִיבֹותַי נְעָרָי׃ |
[5]quando erat Omnipotens mecum, et in circuitu meo pueri mei: |
| [6]בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי־שָׁמֶן׃ |
[6]quando lavabam pedes meos butyro, et petra fundebat mihi rivos olei: |
| [7]בְּצֵאתִי שַׁעַר עֲלֵי־קָרֶת בָּרְחֹוב אָכִין מֹושָׁבִי׃ |
[7]quando procedebam ad portam civitatis, et in platea parabant cathedram mihi. |
| [8]רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ׃ |
[8]Videbant me juvenes, et abscondebantur: et senes assurgentes stabant. |
| [9]שָׂרִים עָצְרוּ בְמִלִּים וְכַף יָשִׂימוּ לְפִיהֶם׃ |
[9]Principes cessabant loqui, et digitum superponebant ori suo. |
| [10]קֹול־נְגִידִים נֶחְבָּאוּ וּלְשֹׁונָם לְחִכָּם דָּבֵקָה׃ |
[10]Vocem suam cohibebant duces, et lingua eorum gutturi suo adhærebat. |
| [11]כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי׃ |
[11]Auris audiens beatificabat me, et oculus videns testimonium, reddebat mihi: |
| [12]כִּי־אֲמַלֵּט עָנִי מְשַׁוֵּעַ וְיָתֹום וְלֹא־עֹזֵר לֹו׃ |
[12]eo quod liberassem pauperem vociferantem, et pupillum cui non esset adjutor. |
| [13]בִּרְכַּת אֹבֵד עָלַי תָּבֹא וְלֵב אַלְמָנָה אַרְןִן׃ |
[13]Benedictio perituri super me veniebat, et cor viduæ consolatus sum. |
| [14]צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּמְעִיל וְצָנִיף מִשְׁפָּטִי׃ |
[14]Justitia indutus sum, et vestivi me, sicut vestimento et diademate, judicio meo. |
| [15]עֵינַיִם הָיִיתִי לַעִוֵּר וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָנִי׃ |
[15]Oculus fui cæco, et pes claudo. |
| [16]אָב אָנֹכִי לָאֶבְיֹונִים וְרִב לֹא־יָדַעְתִּי אֶחְקְרֵהוּ׃ |
[16]Pater eram pauperum, et causam quam nesciebam diligentissime investigabam. |
| [17]וָאֲשַׁבְּרָה מְתַלְּעֹות עַוָּל וּמִשִּׁנָּיו אַשְׁלִיךְ טָרֶף׃ |
[17]Conterebam molas iniqui, et de dentibus illius auferebam prædam. |
| [18]וָאֹמַר עִם־קִנִּי אֶגְוָע וְכַחֹול אַרְבֶּה יָמִים׃ |
[18]Dicebamque: In nidulo meo moriar, et sicut palma multiplicabo dies. |
| [19]שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי־מָיִם וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי׃ |
[19]Radix mea aperta est secus aquas, et ros morabitur in messione mea. |
| [20]כְּבֹודִי חָדָשׁ עִמָּדִי וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף׃ |
[20]Gloria mea semper innovabitur, et arcus meus in manu mea instaurabitur. |
| [21]לִי־שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ וְיִדְּמוּ לְמֹו עֲצָתִי׃ |
[21]Qui me audiebant, expectabant sententiam, et intenti tacebant ad consilium meum. |
| [22]אַחֲרֵי דְבָרִי לֹא יִשְׁנוּ וְעָלֵימֹו תִּטֹּף מִלָּתִי׃ |
[22]Verbis meis addere nihil audebant, et super illos stillabat eloquium meum. |
| [23]וְיִחֲלוּ כַמָּטָר לִי וּפִיהֶם פָּעֲרוּ לְמַלְקֹושׁ׃ |
[23]Expectabant me sicut pluviam, et os suum aperiebant quasi ad imbrem serotinum. |
| [24]אֶשְׂחַק אֲלֵהֶם לֹא יַאֲמִינוּ וְאֹור פָּנַי לֹא יַפִּילוּן׃ |
[24]Siquando ridebam ad eos, non credebant, et lux vultus mei non cadebat in terram. |
| [25]אֶבֲחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ וְאֶשְׁכֹּון כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם׃ |
[25]Si voluissem ire ad eos, sedebam primus: cumque sederem quasi rex, circumstante exercitu, eram tamen mœrentium consolator. |