|
|
| [1]ויען אליפז התימני ויאמר |
[1]Then Eliphaz the Temanite answered, and said, |
| [2]הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל |
[2]If we assay to commune with thee, wilt thou be grieved? But who can withhold himself from speaking? |
| [3]הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק |
[3]Behold, thou hast taught many, and hast strengthened the weary hands. |
| [4]כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ |
[4]Thy words have confirmed him that was falling, and thou hast strengthened the weak knees. |
| [5]כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל |
[5]But now it is come upon thee, and thou art grieved: it toucheth thee, and thou art troubled. |
| [6]הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך |
[6]Is not this thy fear, thy confidence, thy patience, and the uprightness of thy ways? |
| [7]זכר־נא־מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו |
[7]Remember, I pray thee: who ever perished, being an innocent? Or where were the upright destroyed? |
| [8]כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו |
[8]As I have seen, they that plow iniquity, and sow wickedness, reap the same. |
| [9]מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו |
[9]With the blast of God they perish, and with the breath of his nostrils are they consumed. |
| [10]שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו |
[10]The roaring of the lion, and the voice of the lioness, and the teeth of the lion's whelps are broken. |
| [11]ליש אבד מבלי־טרף ובני לביא יתפרדו |
[11]The lion perisheth for lack of prey, and the lion's whelps are scattered abroad. |
| [12]ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו |
[12]But a thing was brought to me secretly, and mine ear hath received a little thereof. |
| [13]בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על־אנשים |
[13]In the thoughts of the visions of the night, when sleep falleth on men, |
| [14]פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד |
[14]Fear came upon me, and dread which made all my bones to tremble. |
| [15]ורוח על־פני יחלף תסמר שערת בשרי |
[15]And the wind passed before me, and made the hairs of my flesh to stand up. |
| [16]יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע |
[16]Then stood one, and I knew not his face: an image was before mine eyes, and in silence heard I a voice, saying, |
| [17]האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר־גבר |
[17]Shall man be more just than God? Or shall a man be more pure than his maker? |
| [18]הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה |
[18]Behold, he found no steadfastness in his servants, and laid folly upon his angels. |
| [19]אף שכני בתי־חמר־אשר־בעפר יסודם ידכאום לפני־עש |
[19]How much more in them that dwell in houses of clay, whose foundation is in the dust, which shall be destroyed before the moth? |
| [20]מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו |
[20]They be destroyed from the morning unto the evening: they perish forever, without regard. |
| [21]הלא־נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה |
[21]Doth not their dignity go away with them? Do they not die, and that without wisdom? |