|
|
| [1]ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὁ μὴ εἰσερχόμενος διὰ τῆς θύρας εἰς τὴν αὐλὴν τῶν προβάτων ἀλλὰ ἀναβαίνων ἀλλαχόθεν ἐκεῖνος κλέπτης ἐστὶν καὶ λῃστής· |
[1]אמינ אמינ אמר אנא לכונ דמנ דלא עאל מנ תרעא לטירא דענא אלא סלק מנ דוכא אחרניא הו גנבא הו וגיסא |
| [2]ὁ δὲ εἰσερχόμενος διὰ τῆς θύρας ποιμήν ἐστιν τῶν προβάτων. |
[2]הו דינ דעאל מנ תרעא רעיא הו דענא |
| [3]τούτῳ ὁ θυρωρὸς ἀνοίγει, καὶ τὰ πρόβατα τῆς φωνῆς αὐτοῦ ἀκούει, καὶ τὰ ἴδια πρόβατα φωνεῖ κατ᾽ ὄνομα καὶ ἐξάγει αὐτά. |
[3]ולהנא נטר תרעא פתח לה תרעא וענא שׁמעא קלה וערבוהי קרא בשׁמהיהונ ומפק להונ |
| [4]ὅταν τὰ ἴδια πάντα ἐκβάλῃ, ἔμπροσθεν αὐτῶν πορεύεται, καὶ τὰ πρόβατα αὐτῶ ἀκολουθεῖ, ὅτι οἴδασιν τὴν φωνὴν αὐτοῦ· |
[4]ומא דאפק ענה קדמיה אזל וערבוהי דילה אזלינ בתרה מטל דידעינ קלה |
| [5]ἀλλοτρίῳ δὲ οὐ μὴ ἀκολουθήσουσιν ἀλλὰ φεύξονται ἀπ᾽ αὐτοῦ, ὅτι οὐκ οἴδασιν τῶν ἀλλοτρίων τὴν φωνήν. |
[5]בתר נוכריא דינ לא אזלא ענא אלא ערקא מנה דלא ידעא קלה דנוכריא |
| [6]ταύτην τὴν παροιμίαν εἶπεν αὐτοῖς ὁ ἰησοῦς· ἐκεῖνοι δὲ οὐκ ἔγνωσαν τίνα ἦν ἃ ἐλάλει αὐτοῖς. |
[6]הדא פלאתא אמר להונ ישׁוע הנונ דינ לא ידעו מנא מלל עמהונ |
| [7]εἶπεν οὗν πάλιν ὁ ἰησοῦς, ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι ἐγώ εἰμι ἡ θύρα τῶν προβάτων. |
[7]אמר להונ דינ תוב ישׁוע אמינ אמינ אמר אנא לכונ דאנא אנא תרעה דענא |
| [8]πάντες ὅσοι ἦλθον [πρὸ ἐμοῦ] κλέπται εἰσὶν καὶ λῃσταί· ἀλλ᾽ οὐκ ἤκουσαν αὐτῶν τὰ πρόβατα. |
[8]וכלהונ אילינ דאתו גנבא אנונ וגיסא אלא לא שׁמעת אנונ ענא |
| [9]ἐγώ εἰμι ἡ θύρα· δι᾽ ἐμοῦ ἐάν τις εἰσέλθῃ σωθήσεται καὶ εἰσελεύσεται καὶ ἐξελεύσεται καὶ νομὴν εὑρήσει. |
[9]אנא אנא תרעא ובי אנ אנשׁ נעול נחא ונעול ונפוק ורעיא נשׁכח |
| [10]ὁ κλέπτης οὐκ ἔρχεται εἰ μὴ ἵνα κλέψῃ καὶ θύσῃ καὶ ἀπολέσῃ· ἐγὼ ἦλθον ἵνα ζωὴν ἔχωσιν καὶ περισσὸν ἔχωσιν. |
[10]גנבא לא אתא אלא דנגנוב ודנקטול ודנובד אנא אתית דחיא נהוונ להונ ומדמ דיתיר נהוא להונ |
| [11]ἐγώ εἰμι ὁ ποιμὴν ὁ καλός· ὁ ποιμὴν ὁ καλὸς τὴν ψυχὴν αὐτοῦ τίθησιν ὑπὲρ τῶν προβάτων· |
[11]אנא אנא רעיא טבא רעיא טבא נפשׁה סאמ חלפ ענה |
| [12]ὁ μισθωτὸς καὶ οὐκ ὢν ποιμήν, οὖ οὐκ ἔστιν τὰ πρόβατα ἴδια, θεωρεῖ τὸν λύκον ἐρχόμενον καὶ ἀφίησιν τὰ πρόβατα καὶ φεύγει _ καὶ ὁ λύκος ἁρπάζει αὐτὰ καὶ σκορπίζει _ |
[12]אגירא דינ דלא הוא רעיא ולו דילה אנונ ערבא מא דחזא דאבא דאתא שׁבק ענא וערק ואתא דאבא חטפ ומבדר לה לענא |
| [13]ὅτι μισθωτός ἐστιν καὶ οὐ μέλει αὐτῶ περὶ τῶν προβάτων. |
[13]אגירא דינ ערק מטל דאגירא הו ולא בטיל לה על ענא |
| [14]ἐγώ εἰμι ὁ ποιμὴν ὁ καλός, καὶ γινώσκω τὰ ἐμὰ καὶ γινώσκουσί με τὰ ἐμά, |
[14]אנא אנא רעיא טבא וידע אנא לדילי ומתידע אנא מנ דילי |
| [15]καθὼς γινώσκει με ὁ πατὴρ κἀγὼ γινώσκω τὸν πατέρα· καὶ τὴν ψυχήν μου τίθημι ὑπὲρ τῶν προβάτων. |
[15]איכנא דידע לי אבי ואנא ידע אנא לאבי ונפשׁי סאמ אנא חלפ ענא |
| [16]καὶ ἄλλα πρόβατα ἔχω ἃ οὐκ ἔστιν ἐκ τῆς αὐλῆς ταύτης· κἀκεῖνα δεῖ με ἀγαγεῖν, καὶ τῆς φωνῆς μου ἀκούσουσιν, καὶ γενήσονται μία ποίμνη, εἷς ποιμήν. |
[16]אית לי דינ אפ ערבא אחרנא אילינ דלא הוו מנ טירא הנא ואפ להונ ולא לי למיתיו אנונ ונשׁמעונ קלי ותהוא ענא כלה חדא וחד רעיא |
| [17]διὰ τοῦτό με ὁ πατὴρ ἀγαπᾷ ὅτι ἐγὼ τίθημι τὴν ψυχήν μου, ἵνα πάλιν λάβω αὐτήν. |
[17]מטל הנא אבי רחמ לי דאנא סאמ אנא נפשׁי דתוב אסביה |
| [18]οὐδεὶς αἴρει αὐτὴν ἀπ᾽ ἐμοῦ, ἀλλ᾽ ἐγὼ τίθημι αὐτὴν ἀπ᾽ ἐμαυτοῦ. ἐξουσίαν ἔχω θεῖναι αὐτήν, καὶ ἐξουσίαν ἔχω πάλιν λαβεῖν αὐτήν· ταύτην τὴν ἐντολὴν ἔλαβον παρὰ τοῦ πατρός μου. |
[18]לא הוא אנשׁ שׁקל לה מני אלא אנא סאמ אנא לה מנ צביני שׁליט אנא גיר דאסימיה ושׁליט אנא דתוב אסביה דהנא פוקדנא קבלת מנ אבי |
| [19]σχίσμα πάλιν ἐγένετο ἐν τοῖς ἰουδαίοις διὰ τοὺς λόγους τούτους. |
[19]והות תוב פלגותא ביני יהודיא מטל מלא הלינ |
| [20]ἔλεγον δὲ πολλοὶ ἐξ αὐτῶν, δαιμόνιον ἔχει καὶ μαίνεται· τί αὐτοῦ ἀκούετε; |
[20]ואמרינ הוו סגיאא מנהונ דדיוא אית לה ומשׁנא שׁנא מנא שׁמעינ אנתונ לה |
| [21]ἄλλοι ἔλεγον, ταῦτα τὰ ῥήματα οὐκ ἔστιν δαιμονιζομένου· μὴ δαιμόνιον δύναται τυφλῶν ὀφθαλμοὺς ἀνοῖξαι; |
[21]אחרנא דינ אמרינ הוו הלינ מלא לא הוי דדיונא למא דיוא משׁכח עינא דסמיא למפתחו |
| [22]ἐγένετο τότε τὰ ἐγκαίνια ἐν τοῖς ἱεροσολύμοις· χειμὼν ἦν, |
[22]הוא דינ עאדא דחודתא באורשׁלמ וסתוא הוא |
| [23]καὶ περιεπάτει ὁ ἰησοῦς ἐν τῶ ἱερῶ ἐν τῇ στοᾷ τοῦ σολομῶνος. |
[23]ומהלכ הוא ישׁוע בהיכלא באסטוא דשׁלימונ |
| [24]ἐκύκλωσαν οὗν αὐτὸν οἱ ἰουδαῖοι καὶ ἔλεγον αὐτῶ, ἕως πότε τὴν ψυχὴν ἡμῶν αἴρεις; εἰ σὺ εἶ ὁ χριστός, εἰπὲ ἡμῖν παρρησίᾳ. |
[24]וחדרוהי יהודיא ואמרינ לה עדמא לאמתי נסב אנת נפשׁנ אנ אנת הו משׁיחא אמר לנ גליאית |
| [25]ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ ἰησοῦς, εἶπον ὑμῖν καὶ οὐ πιστεύετε· τὰ ἔργα ἃ ἐγὼ ποιῶ ἐν τῶ ὀνόματι τοῦ πατρός μου ταῦτα μαρτυρεῖ περὶ ἐμοῦ· |
[25]ענא ישׁוע ואמר להונ אמרת לכונ ולא מהימנינ אנתונ ועבדא דאנא עבד אנא בשׁמה דאבי הנונ סהדינ עלי |
| [26]ἀλλὰ ὑμεῖς οὐ πιστεύετε, ὅτι οὐκ ἐστὲ ἐκ τῶν προβάτων τῶν ἐμῶν. |
[26]אלא אנתונ לא מהימנינ אנתונ מטל דלא הויתונ מנ ערבי איכנא דאמרת לכונ |
| [27]τὰ πρόβατα τὰ ἐμὰ τῆς φωνῆς μου ἀκούουσιν, κἀγὼ γινώσκω αὐτά, καὶ ἀκολουθοῦσίν μοι, |
[27]ערבא דילי קלי שׁמעינ ואנא ידע אנא להונ והנונ אתינ בתרי |
| [28]κἀγὼ δίδωμι αὐτοῖς ζωὴν αἰώνιον, καὶ οὐ μὴ ἀπόλωνται εἰς τὸν αἰῶνα, καὶ οὐχ ἁρπάσει τις αὐτὰ ἐκ τῆς χειρός μου. |
[28]ואנא יהב אנא להונ חיא דלעלמ ולא נאבדונ לעלמ ולא אנשׁ נחטופ אנונ מנ אידי |
| [29]ὁ πατήρ μου ὃ δέδωκέν μοι πάντων μεῖζόν ἐστιν, καὶ οὐδεὶς δύναται ἁρπάζειν ἐκ τῆς χειρὸς τοῦ πατρός. |
[29]אבי גיר דיהב לי מנ כל רב הו ולא אנשׁ משׁכח דמנ אידה דאבי נחטופ |
| [30]ἐγὼ καὶ ὁ πατὴρ ἕν ἐσμεν. |
[30]אנא ואבי חד חננ |
| [31]ἐβάστασαν πάλιν λίθους οἱ ἰουδαῖοι ἵνα λιθάσωσιν αὐτόν. |
[31]ושׁקלו תוב יהודיא כאפא למרגמה |
| [32]ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ ἰησοῦς, πολλὰ ἔργα καλὰ ἔδειξα ὑμῖν ἐκ τοῦ πατρός· διὰ ποῖον αὐτῶν ἔργον ἐμὲ λιθάζετε; |
[32]אמר להונ ישׁוע סגיאא עבדא שׁפירא מנ לות אבי חויתכונ מטל אינא עבדא מנהונ רגמינ אנתונ לי |
| [33]ἀπεκρίθησαν αὐτῶ οἱ ἰουδαῖοι, περὶ καλοῦ ἔργου οὐ λιθάζομέν σε ἀλλὰ περὶ βλασφημίας, καὶ ὅτι σὺ ἄνθρωπος ὢν ποιεῖς σεαυτὸν θεόν. |
[33]אמרינ לה יהודיא לא הוא מטל עבדא שׁפירא רגמינ חננ לכ אלא מטל דמגדפ אנת וכד איתיכ בר אנשׁא עבד אנת נפשׁכ אלהא |
| [34]ἀπεκρίθη αὐτοῖς [ὁ] ἰησοῦς, οὐκ ἔστιν γεγραμμένον ἐν τῶ νόμῳ ὑμῶν ὅτι ἐγὼ εἶπα, θεοί ἐστε; |
[34]אמר להונ ישׁוע לא הוא הכנא כתיב בנמוסכונ דאנא אמרת דאלהא אנתונ |
| [35]εἰ ἐκείνους εἶπεν θεοὺς πρὸς οὓς ὁ λόγος τοῦ θεοῦ ἐγένετο, καὶ οὐ δύναται λυθῆναι ἡ γραφή, |
[35]אנ להנונ אמר אלהא מטל דלותהונ הות מלתא דאלהא ולא משׁכח כתבא דנשׁתרא |
| [36]ὃν ὁ πατὴρ ἡγίασεν καὶ ἀπέστειλεν εἰς τὸν κόσμον ὑμεῖς λέγετε ὅτι βλασφημεῖς, ὅτι εἶπον, υἱὸς τοῦ θεοῦ εἰμι; |
[36]לאינא דאבא קדשׁה ושׁדרה לעלמא אנתונ אמרינ אנתונ דמגדפ אנת על דאמרת לכונ דברה אנא דאלהא |
| [37]εἰ οὐ ποιῶ τὰ ἔργα τοῦ πατρός μου, μὴ πιστεύετέ μοι· |
[37]אלא עבד אנא עבדא דאבי לא תהימנונני |
| [38]εἰ δὲ ποιῶ, κἂν ἐμοὶ μὴ πιστεύητε, τοῖς ἔργοις πιστεύετε, ἵνα γνῶτε καὶ γινώσκητε ὅτι ἐν ἐμοὶ ὁ πατὴρ κἀγὼ ἐν τῶ πατρί. |
[38]אנ דינ עבד אנא אפנ לי לא מהימנינ אנתונ להונ לעבדא הימנו דתדעונ ותהימנונ דאבי בי ואנא באבי |
| [39]ἐζήτουν [οὗν] αὐτὸν πάλιν πιάσαι· καὶ ἐξῆλθεν ἐκ τῆς χειρὸς αὐτῶν. |
[39]ובעו הוו תוב דנאחדוניהי ונפק לה מנ בית אידיהונ |
| [40]καὶ ἀπῆλθεν πάλιν πέραν τοῦ ἰορδάνου εἰς τὸν τόπον ὅπου ἦν ἰωάννης τὸ πρῶτον βαπτίζων, καὶ ἔμεινεν ἐκεῖ. |
[40]ואזל לה לעברא דיורדננ לדוכתא איכא דאיתוהי הוא יוחננ מנ קדימ כד מעמד הוא והוא תמנ |
| [41]καὶ πολλοὶ ἦλθον πρὸς αὐτὸν καὶ ἔλεγον ὅτι ἰωάννης μὲν σημεῖον ἐποίησεν οὐδέν, πάντα δὲ ὅσα εἶπεν ἰωάννης περὶ τούτου ἀληθῆ ἦν. |
[41]ואתו אנשׁא סגיאא לותה ואמרינ הוו דיוחננ אפ לא חדא אתא עבד כלמדמ דינ דאמר יוחננ על גברא הנא שׁריר הו |
| [42]καὶ πολλοὶ ἐπίστευσαν εἰς αὐτὸν ἐκεῖ. |
[42]וסגיאא הימנו בה |