«
Peshitta NT (1905)
PesNT(1905)
Reconstruction of Eberhard Nestle's Greek NT (1904)
Nestle
[1]ישׁוע דינ קדמ שׁתא יומינ דפצחא אתא לבית-עניא איכא דאיתוהי הוא לעזר הו דאקימ מנ בית מיתא הו ישׁוע [1]Ὁ οὖν Ἰησοῦς πρὸ ἓξ ἡμερῶν τοῦ πάσχα ἦλθεν εἰς Βηθανίαν, ὅπου ἦν Λάζαρος, ὃν ἤγειρεν ἐκ νεκρῶν Ἰησοῦς.
[2]ועבדו לה תמנ חשׁמיתא ומרתא משׁמשׁא הות ולעזר חד מנ סמיכא הוא דעמה [2]ἐποίησαν οὖν αὐτῷ δεῖπνον ἐκεῖ, καὶ ἡ Μάρθα διηκόνει, ὁ δὲ Λάζαρος εἷς ἦν ἐκ τῶν ἀνακειμένων σὺν αὐτῷ·
[3]מרימ דינ שׁקלת שׁטיפתא דבסמא דנרדינ רשׁיא סגי דמיא ומשׁחת רגלוהי דישׁוע ושׁוית בסערה רגלוהי ואתמלי ביתא מנ ריחה דבסמא [3]ἡ οὖν Μαριὰμ λαβοῦσα λίτραν μύρου νάρδου πιστικῆς πολυτίμου ἤλειψεν τοὺς πόδας τοῦ Ἰησοῦ καὶ ἐξέμαξεν ταῖς θριξὶν αὐτῆς τοὺς πόδας αὐτοῦ· ἡ δὲ οἰκία ἐπληρώθη ἐκ τῆς ὀσμῆς τοῦ μύρου.
[4]ואמר יהודא סכריוטא חד מנ תלמידוהי הו דעתיד הוא דנשׁלמיוהי [4]λέγει δὲ Ἰούδας ὁ Ἰσκαριώτης εἷς τῶν μαθητῶν αὐτοῦ, ὁ μέλλων αὐτὸν παραδιδόναι
[5]למנא לא אזדבנ משׁחא הנא בתלת מאא דינרינ ואתיהב למסכנא [5]Διὰ τί τοῦτο τὸ μύρον οὐκ ἐπράθη τριακοσίων δηναρίων καὶ ἐδόθη πτωχοῖς;
[6]הדא דינ אמר לא הוא מטל דעל מסכנא בטיל הוא לה אלא מטל דגנבא הוא וגלוסקמא לותה הוא ומדמ דנפל הוא בה הו טעינ הוא [6]εἶπεν δὲ τοῦτο οὐχ ὅτι περὶ τῶν πτωχῶν ἔμελεν αὐτῷ, ἀλλ’ ὅτι κλέπτης ἦν καὶ τὸ γλωσσόκομον ἔχων τὰ βαλλόμενα ἐβάσταζεν.
[7]אמר דינ ישׁוע שׁבוקיה ליומא דקבורי נטרתה [7]εἶπεν οὖν ὁ Ἰησοῦς Ἄφες αὐτήν, ἵνα εἰς τὴν ἡμέραν τοῦ ἐνταφιασμοῦ μου τηρήσῃ αὐτό·
[8]בכלזבנ גיר מסכנא אית לכונ עמכונ לי דינ לא בכלזבנ אית לכונ [8]τοὺς πτωχοὺς γὰρ πάντοτε ἔχετε μεθ’ ἑαυτῶν, ἐμὲ δὲ οὐ πάντοτε ἔχετε.
[9]ושׁמעו כנשׁא סגיאא מנ יהודיא דתמנ הו ישׁוע ואתו לא מטל ישׁוע בלחוד אלא אפ דנחזונ ללעזר הו דאקימ מנ בית מיתא [9]Ἔγνω οὖν ὁ ὄχλος πολὺς ἐκ τῶν Ἰουδαίων ὅτι ἐκεῖ ἐστιν, καὶ ἦλθον οὐ διὰ τὸν Ἰησοῦν μόνον, ἀλλ’ ἵνα καὶ τὸν Λάζαρον ἴδωσιν ὃν ἤγειρεν ἐκ νεκρῶν.
[10]ואתרעיו הוו רבי כהנא דאפ ללעזר נקטלוניהי [10]ἐβουλεύσαντο δὲ οἱ ἀρχιερεῖς ἵνα καὶ τὸν Λάζαρον ἀποκτείνωσιν,
[11]מטל דסגיאא מנ יהודיא מטלתה אזלינ הוו ומהימנינ בישׁוע [11]ὅτι πολλοὶ δι’ αὐτὸν ὑπῆγον τῶν Ἰουδαίων καὶ ἐπίστευον εἰς τὸν Ἰησοῦν.
[12]וליומא אחרנא כנשׁא סגיאא אינא דאתא הוא לעדעדא כד שׁמעו דישׁוע אתא לאורשׁלמ [12]Τῇ ἐπαύριον ὁ ὄχλος πολὺς ὁ ἐλθὼν εἰς τὴν ἑορτήν, ἀκούσαντες ὅτι ἔρχεται Ἰησοῦς εἰς Ἱεροσόλυμα,
[13]שׁקלו סוכא דדקלא ונפקו לאורעה וקעינ הוו ואמרינ אושׁענא בריכ הו דאתא בשׁמה דמריא מלכא דאיסריל [13]ἔλαβον τὰ βαΐα τῶν φοινίκων καὶ ἐξῆλθον εἰς ὑπάντησιν αὐτῷ, καὶ ἐκραύγαζον Ὡσαννά, εὐλογημένος ὁ ἐρχόμενος ἐν ὀνόματι Κυρίου, καὶ ὁ Βασιλεὺς τοῦ Ἰσραήλ.
[14]אשׁכח דינ ישׁוע חמרא ויתב עלוהי איכנא דכתיב [14]εὑρὼν δὲ ὁ Ἰησοῦς ὀνάριον ἐκάθισεν ἐπ’ αὐτό, καθώς ἐστιν γεγραμμένον
[15]לא תדחלינ ברת צהיונ הא מלככי אתא לכי ורכיב על עילא בר אתנא [15]Μὴ φοβοῦ, θυγάτηρ Σιών· ἰδοὺ ὁ Βασιλεύς σου ἔρχεται, καθήμενος ἐπὶ πῶλον ὄνου.
[16]הלינ דינ לא ידעו תלמידוהי בהו זבנא אלא כד אשׁתבח ישׁוע אתדכרו תלמידוהי דהלינ כתיבנ הוי עלוהי והלינ עבדו לה [16]Ταῦτα οὐκ ἔγνωσαν αὐτοῦ οἱ μαθηταὶ τὸ πρῶτον, ἀλλ’ ὅτε ἐδοξάσθη Ἰησοῦς τότε ἐμνήσθησαν ὅτι ταῦτα ἦν ἐπ’ αὐτῷ γεγραμμένα καὶ ταῦτα ἐποίησαν αὐτῷ.
[17]וסהד הוא כנשׁא הו דעמה הוא דקרא ללעזר מנ קברא ואקימה מנ בית מיתא [17]Ἐμαρτύρει οὖν ὁ ὄχλος ὁ ὢν μετ’ αὐτοῦ ὅτε τὸν Λάζαρον ἐφώνησεν ἐκ τοῦ μνημείου καὶ ἤγειρεν αὐτὸν ἐκ νεκρῶν.
[18]ומטל הדא נפקו לקובלה כנשׁא סגיאא דשׁמעו דאתא הדא עבד [18]διὰ τοῦτο καὶ ὑπήντησεν αὐτῷ ὁ ὄχλος, ὅτι ἤκουσαν τοῦτο αὐτὸν πεποιηκέναι τὸ σημεῖον.
[19]פרישׁא דינ אמרינ הוו חד לחד חזינ אנתונ דלא מותרינ אנתונ מדמ דהא עלמא כלה אזל לה בתרה [19]οἱ οὖν Φαρισαῖοι εἶπαν πρὸς ἑαυτούς Θεωρεῖτε ὅτι οὐκ ὠφελεῖτε οὐδέν· ἴδε ὁ κόσμος ὀπίσω αὐτοῦ ἀπῆλθεν.
[20]אית הוו דינ אפ מנ עממא אנשׁא בהונ דסלקו למסגד בעדעדא [20]Ἦσαν δὲ Ἕλληνές τινες ἐκ τῶν ἀναβαινόντων ἵνα προσκυνήσωσιν ἐν τῇ ἑορτῇ·
[21]הלינ אתו קרבו לות פיליפוס הו דמנ בית-צידא דגלילא ושׁאלוהי ואמרינ לה מרי צבינ חננ נחזא לישׁוע [21]οὗτοι οὖν προσῆλθον Φιλίππῳ τῷ ἀπὸ Βηθσαϊδὰ τῆς Γαλιλαίας, καὶ ἠρώτων αὐτὸν λέγοντες Κύριε, θέλομεν τὸν Ἰησοῦν ἰδεῖν.
[22]ואתא הו פיליפוס ואמר לאנדראוס ואנדראוס ופיליפוס אמרו לישׁוע [22]ἔρχεται ὁ Φίλιππος καὶ λέγει τῷ Ἀνδρέᾳ· ἔρχεται Ἀνδρέας καὶ Φίλιππος καὶ λέγουσιν τῷ Ἰησοῦ.
[23]ישׁוע דינ ענא ואמר להונ אתת שׁעתא דנשׁתבח ברה דאנשׁא [23]ὁ δὲ Ἰησοῦς ἀποκρίνεται αὐτοῖς λέγων Ἐλήλυθεν ἡ ὥρα ἵνα δοξασθῇ ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου.
[24]אמינ אמינ אמר אנא לכונ דפרדתא דחטתא אלא נפלא ומיתא בארעא בלחודיה פישׁא אנ דינ מיתא פארא סגיאא מיתיא [24]ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐὰν μὴ ὁ κόκκος τοῦ σίτου πεσὼν εἰς τὴν γῆν ἀποθάνῃ, αὐτὸς μόνος μένει· ἐὰν δὲ ἀποθάνῃ, πολὺν καρπὸν φέρει.
[25]מנ דרחמ נפשׁה נובדיה ומנ דסנא נפשׁה בעלמא הנא נטריה לחיא דלעלמ [25]ὁ φιλῶν τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἀπολλύει αὐτήν, καὶ ὁ μισῶν τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἐν τῷ κόσμῳ τούτῳ εἰς ζωὴν αἰώνιον φυλάξει αὐτήν.
[26]אנ לי אנשׁ משׁמשׁ נאתא בתרי ואיכא דאנא איתי תמנ נהוא אפ משׁמשׁני מנ דלי משׁמשׁ ניקריוהי אבא [26]ἐὰν ἐμοί τις διακονῇ, ἐμοὶ ἀκολουθείτω, καὶ ὅπου εἰμὶ ἐγὼ, ἐκεῖ καὶ ὁ διάκονος ὁ ἐμὸς ἔσται· ἐάν τις ἐμοὶ διακονῇ, τιμήσει αὐτὸν ὁ Πατήρ.
[27]השׁא נפשׁי הא שׁגישׁא ומנא אמר אבי פצני מנ הדא שׁעתא אלא מטל הנא אתית להדא שׁעתא [27]νῦν ἡ ψυχή μου τετάρακται, καὶ τί εἴπω; Πάτερ, σῶσόν με ἐκ τῆς ὥρας ταύτης. ἀλλὰ διὰ τοῦτο ἦλθον εἰς τὴν ὥραν ταύτην.
[28]אבא שׁבח שׁמכ וקלא אשׁתמע מנ שׁמיא שׁבחת ותוב משׁבח אנא [28]Πάτερ, δόξασόν σου τὸ ὄνομα. ἦλθεν οὖν φωνὴ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ Καὶ ἐδόξασα καὶ πάλιν δοξάσω.
[29]וכנשׁא דקאמ הוא שׁמעו ואמרינ רעמא הוא אחרנא דינ אמרינ מלאכא מלל עמה [29]ὁ οὖν ὄχλος ὁ ἑστὼς καὶ ἀκούσας ἔλεγεν βροντὴν γεγονέναι· ἄλλοι ἔλεγον Ἄγγελος αὐτῷ λελάληκεν.
[30]ענא ישׁוע ואמר להונ לא הוא מטלתי הוא קלא הנא אלא מטלתכונ [30]ἀπεκρίθη Ἰησοῦς καὶ εἶπεν Οὐ δι’ ἐμὲ ἡ φωνὴ αὕτη γέγονεν ἀλλὰ δι’ ὑμᾶς.
[31]השׁא דינה הו דעלמא הנא השׁא ארכונא דעלמא הנא משׁתדא לבר [31]νῦν κρίσις ἐστὶν τοῦ κόσμου τούτου· νῦν ὁ ἄρχων τοῦ κόσμου τούτου ἐκβληθήσεται ἔξω·
[32]ואנא מא דאתתרימת מנ ארעא אגד כלנשׁ לותי [32]κἀγὼ ἐὰν ὑψωθῶ ἐκ τῆς γῆς, πάντας ἑλκύσω πρὸς ἐμαυτόν.
[33]הדא דינ אמר דנחוא באינא מותא מאת [33]τοῦτο δὲ ἔλεγεν σημαίνων ποίῳ θανάτῳ ἤμελλεν ἀποθνήσκειν.
[34]אמרינ לה כנשׁא חננ שׁמענ מנ נמוסא דמשׁיחא לעלמ מקוא איכנא אמר אנת דעתיד הו דנתתרימ ברה דאנשׁא מנו הנא ברה דאנשׁא [34]ἀπεκρίθη οὖν αὐτῷ ὁ ὄχλος Ἡμεῖς ἠκούσαμεν ἐκ τοῦ νόμου ὅτι ὁ Χριστὸς μένει εἰς τὸν αἰῶνα, καὶ πῶς λέγεις σὺ ὅτι δεῖ ὑψωθῆναι τὸν Υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου; τίς ἐστιν οὗτος ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου;
[35]אמר להונ ישׁוע קליל אחרינ זבנא נוהרא עמכונ הו הלכו עד אית לכונ נוהרא דלא חשׁוכא נדרככונ ומנ דמהלכ בחשׁוכא לא ידע לאיכא אזל [35]εἶπεν οὖν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς Ἔτι μικρὸν χρόνον τὸ φῶς ἐν ὑμῖν ἐστιν. περιπατεῖτε ὡς τὸ φῶς ἔχετε, ἵνα μὴ σκοτία ὑμᾶς καταλάβῃ· καὶ ὁ περιπατῶν ἐν τῇ σκοτίᾳ οὐκ οἶδεν ποῦ ὑπάγει.
[36]עד אית לכונ נוהרא הימנו בנוהרא דבנוהי דנוהרא תהוונ הלינ מלל ישׁוע ואזל אתטשׁי מנהונ [36]ὡς τὸ φῶς ἔχετε, πιστεύετε εἰς τὸ φῶς, ἵνα υἱοὶ φωτὸς γένησθε. Ταῦτα ἐλάλησεν Ἰησοῦς, καὶ ἀπελθὼν ἐκρύβη ἀπ’ αὐτῶν.
[37]וכד הלינ כלהינ אתותא עבד קדמיהונ לא הימנו בה [37]Τοσαῦτα δὲ αὐτοῦ σημεῖα πεποιηκότος ἔμπροσθεν αὐτῶν οὐκ ἐπίστευον εἰς αὐτόν,
[38]דתתמלא מלתא דאשׁעיא נביא דאמר מרי מנו הימנ לשׁמענ ודרעה דמריא למנ אתגלי [38]ἵνα ὁ λόγος Ἡσαΐου τοῦ προφήτου πληρωθῇ ὃν εἶπεν Κύριε, τίς ἐπίστευσεν τῇ ἀκοῇ ἡμῶν; καὶ ὁ βραχίων Κυρίου τίνι ἀπεκαλύφθη;
[39]מטל הנא לא משׁכחינ הוו דנהימנונ מטל דתוב אמר אשׁעיא [39]διὰ τοῦτο οὐκ ἠδύναντο πιστεύειν, ὅτι πάλιν εἶπεν Ἡσαΐας
[40]דעורו עיניהונ ואחשׁכו לבהונ דלא נחזונ בעיניהונ ונסתכלונ בלבהונ ונתפנונ ואסא אנונ [40]Τετύφλωκεν αὐτῶν τοὺς ὀφθαλμοὺς καὶ ἐπώρωσεν αὐτῶν τὴν καρδίαν, ἵνα μὴ ἴδωσιν τοῖς ὀφθαλμοῖς καὶ νοήσωσιν τῇ καρδίᾳ καὶ στραφῶσιν, καὶ ἰάσομαι αὐτούς.
[41]הלינ אמר אשׁעיא כד חזא שׁובחה ומלל עלוהי [41]ταῦτα εἶπεν Ἡσαΐας ὅτι εἶδεν τὴν δόξαν αὐτοῦ, καὶ ἐλάλησεν περὶ αὐτοῦ.
[42]אפ מנ רשׁא דינ סגיאא הימנו בה אלא מטל פרישׁא לא מודינ הוו דלא נהוונ לבר מנ כנושׁתא [42]ὅμως μέντοι καὶ ἐκ τῶν ἀρχόντων πολλοὶ ἐπίστευσαν εἰς αὐτόν, ἀλλὰ διὰ τοὺς Φαρισαίους οὐχ ὡμολόγουν, ἵνα μὴ ἀποσυνάγωγοι γένωνται·
[43]רחמו גיר שׁובחא דבנינשׁא יתיר מנ שׁובחה דאלהא [43]ἠγάπησαν γὰρ τὴν δόξαν τῶν ἀνθρώπων μᾶλλον ἤπερ τὴν δόξαν τοῦ Θεοῦ.
[44]ישׁוע דינ קעא ואמר מנ דמהימנ בי לא הוא בי מהימנ אלא במנ דשׁדרני [44]Ἰησοῦς δὲ ἔκραξεν καὶ εἶπεν Ὁ πιστεύων εἰς ἐμὲ οὐ πιστεύει εἰς ἐμὲ ἀλλὰ εἰς τὸν πέμψαντά με,
[45]ומנ דלי חזא חזא למנ דשׁדרני [45]καὶ ὁ θεωρῶν ἐμὲ θεωρεῖ τὸν πέμψαντά με.
[46]אנא נוהרא אתית לעלמא דכל מנ דמהימנ בי לא נקוא בחשׁוכא [46]ἐγὼ φῶς εἰς τὸν κόσμον ἐλήλυθα, ἵνα πᾶς ὁ πιστεύων εἰς ἐμὲ ἐν τῇ σκοτίᾳ μὴ μείνῃ.
[47]ומנ דשׁמע מלי ולא נטר להינ אנא לא דאנ אנא לה לא גיר אתית דאדונ לעלמא אלא דאחא לעלמא [47]καὶ ἐάν τίς μου ἀκούσῃ τῶν ῥημάτων καὶ μὴ φυλάξῃ, ἐγὼ οὐ κρίνω αὐτόν· οὐ γὰρ ἦλθον ἵνα κρίνω τὸν κόσμον, ἀλλ’ ἵνα σώσω τὸν κόσμον.
[48]מנ דטלמ לי ולא מקבל מלי אית מנ דדאנ לה מלתא דמללת הי דינא לה ביומא אחריא [48]ὁ ἀθετῶν ἐμὲ καὶ μὴ λαμβάνων τὰ ῥήματά μου ἔχει τὸν κρίνοντα αὐτόν· ὁ λόγος ὃν ἐλάλησα, ἐκεῖνος κρινεῖ αὐτὸν ἐν τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ·
[49]דאנא מנ נפשׁי לא מללת אלא אבא דשׁדרני הו יהב לי פוקדנא מנא אמר ומנא אמלל [49]ὅτι ἐγὼ ἐξ ἐμαυτοῦ οὐκ ἐλάλησα, ἀλλ’ ὁ πέμψας με Πατὴρ αὐτός μοι ἐντολὴν δέδωκεν τί εἴπω καὶ τί λαλήσω.
[50]וידע אנא דפוקדנה חיא אנונ דלעלמ אילינ הכיל דממלל אנא איכנא דאמר לי אבי הכנא ממלל אנא [50]καὶ οἶδα ὅτι ἡ ἐντολὴ αὐτοῦ ζωὴ αἰώνιός ἐστιν. ἃ οὖν ἐγὼ λαλῶ, καθὼς εἴρηκέν μοι ὁ Πατήρ, οὕτως λαλῶ.
Author: Eberhard Nestle (1851–1913)
Source: www.hagiascriptura.com

See information...
Top