➖ »
«
➖ ➕
Peshitta NT (Khabouris)
PesNT(Kha)
Vulgata Clementina (1592)
Vul
←
John
Joh
3
→
[1]אית הוא דינ תמנ חד גברא מנ פרישׁא ניקדמוס שׁמה הוא ארכונא דיהודיא [1]Erat autem homo ex pharisæis, Nicodemus nomine, princeps Judæorum.
[2]הנא אתא לות ישׁוע בלליא ואמר לה רבי ידעינ חננ דמנ אלהא אשׁתדרת מלפנא לא גיר אנשׁ משׁכח הלינ אתותא למעבד דאנת עבד אנת אלא מנ דאלהא עמה [2]Hic venit ad Jesum nocte, et dixit ei: Rabbi, scimus quia a Deo venisti magister, nemo enim potest hæc signa facere, quæ tu facis, nisi fuerit Deus cum eo.
[3]ענא ישׁוע ואמר לה אמינ אמינ אמר אנא לכ דאנ אנשׁ לא מתילד מנ דרישׁ לא משׁכח דנחזא מלכותה דאלהא [3]Respondit Jesus, et dixit ei: Amen, amen dico tibi, nisi quis renatus fuerit denuo, non potest videre regnum Dei.
[4]אמר לה ניקדמוס איכנא משׁכח דנתילד גברא סבא דלמא משׁכח תוב לכרסא דאמה דתרתינ זבנינ למעל ונתילד [4]Dicit ad eum Nicodemus: Quomodo potest homo nasci, cum sit senex? numquid potest in ventrem matris suæ iterato introire et renasci?
[5]ענא ישׁוע ואמר לה אמינ אמינ אמר אנא לכ דאנ אנשׁ לא מתילד מנ מיא ורוחא לא משׁכח דנעול למלכותא דאלהא [5]Respondit Jesus: Amen, amen dico tibi, nisi quis renatus fuerit ex aqua, et Spiritu Sancto, non potest introire in regnum Dei.
[6]מדמ דיליד מנ בסרא בסרא הו ומדמ דילד מנ רוחא רוחא הו [6]Quod natum est ex carne, caro est: et quod natum est ex spiritu, spiritus est.
[7]לא תתדמר דאמרת לכ דולא לכונ למתילדו מנדרישׁ [7]Non mireris quia dixi tibi: oportet vos nasci denuo .
[8]רוחא אתר דצביא נשׁבא וקלה שׁמע אנת אלא לא ידע אנת אימכא אתיא ולאיכא אזלא הכנא איתוהי כל אנשׁ דיליד מנ רוחא [8]Spiritus ubi vult spirat, et vocem ejus audis, sed nescis unde veniat, aut quo vadat: sic est omnis qui natus est ex spiritu.
[9]ענא ניקדמוס ואמר לה איכנא משׁכחנ הלינ למהוא [9]Respondit Nicodemus, et dixit ei: Quomodo possunt hæc fieri?
[10]ענא ישׁוע ואמר לה אנת הו מלפנה דיסריל והלינ לא ידע אנת [10]Respondit Jesus, et dixit ei: Tu es magister in Israël, et hæc ignoras?
[11]אמינ אמינ אמר אנא לכ דמדמ דידעינ חננ ממללינ חננ ומדמ דחזינ מסהדינ חננ וסהדותנ לא מקבלינ אנתונ [11]amen, amen dico tibi, quia quod scimus loquimur, et quod vidimus testamur, et testimonium nostrum non accipitis.
[12]אנ דבארעא אמרת לכונ ולא מהימנינ אנתונ איכנא אנ אמר לכונ דבשׁמיא תהימנונני [12]Si terrena dixi vobis, et non creditis: quomodo, si dixero vobis cælestia, credetis?
[13]ולא אנשׁ סלק לשׁמיא אלא הו דנחת מנ שׁמיא ברה דאנשׁא הו דאיתוהי בשׁמיא [13]Et nemo ascendit in cælum, nisi qui descendit de cælo, Filius hominis, qui est in cælo.
[14]ואיכנא דארימ מושׁא חויא במדברא הכנא עתיד למתתרמו ברה דאנשׁא [14]Et sicut Moyses exaltavit serpentem in deserto, ita exaltari oportet Filium hominis:
[15]דכל אנשׁ דמהימנ בה לא נאבד אלא נהוונ לה חיא דלעלמ [15]ut omnis qui credit in ipsum, non pereat, sed habeat vitam æternam.
[16]הכנא גיר אחב אלהא לעלמא איכנא דלברה יחידיא נתל דכל מנ דמהימנ בה לא נאבד אלא נהוונ לה חיא דלעלמ [16]Sic enim Deus dilexit mundum, ut Filium suum unigenitum daret: ut omnis qui credit in eum, non pereat, sed habeat vitam æternam.
[17]לא גיר שׁדר אלהא לברה לעלמא דנדוניוהי לעלמא אלא דנחא לעלמא באידה [17]Non enim misit Deus Filium suum in mundum, ut judicet mundum, sed ut salvetur mundus per ipsum.
[18]מנ דמהימנ בה לא מתתדינ ומנ דלא מהימנ מנ כדו דינ הו דלא הימנ בשׁמה דיחידיא ברה דאלהא [18]Qui credit in eum, non judicatur; qui autem non credit, jam judicatus est: quia non credit in nomine unigeniti Filii Dei.
[19]הנו דינ דינא דנוהרא אתא לעלמא ואחבו בנינשׁא לחשׁוכא יתיר מנ דלנוהרא איתיהונ הוו גיר עבדיהונ בישׁא [19]Hoc est autem judicium: quia lux venit in mundum, et dilexerunt homines magis tenebras quam lucem: erant enim eorum mala opera.
[20]כל גיר דסניתא עבד סנא לנוהרא ולא אתא לות נוהרא דלא נתכססונ עבדוהי [20]Omnis enim qui male agit, odit lucem, et non venit ad lucem, ut non arguantur opera ejus:
[21]הו דינ דעבד שׁררא אתא לות נוהרא דנתידעונ עבדוהי דבאלהא עבידינ [21]qui autem facit veritatem, venit ad lucem, ut manifestentur opera ejus, quia in Deo sunt facta.
[22]בתר הלינ אתא ישׁוע ותלמידוהי לארעא דיהוד ותמנ מתהפכ הוא עמהונ ומעמד [22]Post hæc venit Jesus et discipuli ejus in terram Judæam: et illic demorabatur cum eis, et baptizabat.
[23]אפ יוחננ דינ מעמד הוא בעינ-יונ דעל גנב שׁלימ מטל דמיא אית הוו תמנ סגיאא ואתינ הוו ועמדינ [23]Erat autem et Joannes baptizans, in Ænnon, juxta Salim: quia aquæ multæ erant illic, et veniebant et baptizabantur.
[24]לא גיר עדכיל נפל הוא יוחננ בית אסירא [24]Nondum enim missus fuerat Joannes in carcerem.
[25]הות הות דינ בעתא לחד מנ תלמידוהי דיוחננ עמ יהודיא חד על תדכיתא [25]Facta est autem quæstio ex discipulis Joannis cum Judæis de purificatione.
[26]ואתו לות יוחננ ואמרו לה רבנ הו דעמכ הוא בעברא דיורדננ דאנת סהדת עלוהי הא אפ הו מעמד וסגיאא אתינ לותה [26]Et venerunt ad Joannem, et dixerunt ei: Rabbi, qui erat tecum trans Jordanem, cui tu testimonium perhibuisti, ecce hic baptizat, et omnes veniunt ad eum.
[27]ענא יוחננ ואמר להונ לא משׁכח ברנשׁא למסב מנ צבות נפשׁה מדמ אלא אנ אתיהב לה מנ שׁמיא [27]Respondit Joannes, et dixit: Non potest homo accipere quidquam, nisi fuerit ei datum de cælo.
[28]אנתונ סהדינ אנתונ לי דאמרת דאנא לא הוית משׁיחא אלא שׁליחא אנא דקדמוהי [28]Ipsi vos mihi testimonium perhibetis, quod dixerim: Non sum ego Christus: sed quia missus sum ante illum.
[29]מנ דאית לה כלתא חתנא הו רחמה דינ דחתנא הו דקאמ וצאת לה חדותא רבתא חדא מטל קלה דחתנא הדא הכיל חדותא דילי הא ממליא [29]Qui habet sponsam, sponsus est: amicus autem sponsi, qui stat, et audit eum, gaudio gaudet propter vocem sponsi. Hoc ergo gaudium meum impletum est.
[30]להו הו ולא למרבא ולי למבצר [30]Illum oportet crescere, me autem minui.
[31]הו גיר דמנ לעל אתא לעל מנ כל הו והו דמנ ארעא מנ ארעא הו ומנ ארעא ממלל הו דמנ שׁמיא אתא לעל מנ כל הו [31]Qui desursum venit, super omnes est. Qui est de terra, de terra est, et de terra loquitur. Qui de cælo venit, super omnes est.
[32]ומדמ דחזא ושׁמע מסהד וסהדותה לא אנשׁ מקבל [32]Et quod vidit, et audivit, hoc testatur: et testimonium ejus nemo accipit.
[33]הו דינ דקבל סהדותה חתמ דאלהא שׁרירא הו [33]Qui accepit ejus testimonium signavit, quia Deus verax est.
[34]אינא גיר דאלהא שׁדרה מלא הו דאלהא ממלל לא הוא גיר בכילא יהב אלהא רוחא [34]Quem enim misit Deus, verba Dei loquitur: non enim ad mensuram dat Deus spiritum.
[35]אבא מחב לברא וכל מדמ יהב באידוהי [35]Pater diligit Filium et omnia dedit in manu ejus.
[36]מנ דמהימנ בברא אית לה חיא דלעלמ ומנ דלא מתטפיס לברא לא נחזא חיא אלא רוגזה דאלהא נקוא עלוהי [36]Qui credit in Filium, habet vitam æternam; qui autem incredulus est Filio, non videbit vitam, sed ira Dei manet super eum.
Source: unbound.biola.edu
Top