|
|
| [1]איכה ישבה בדד העיר רבתי עם־היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות־היתה למס |
[1]How doth the city remain solitary that was full of people? She is as a widow: she that was great among the nations, and princess among the provinces, is made tributary. |
| [2]בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה־אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים |
[2]She weepeth continually in the night, and her tears run down by her cheeks: among all her lovers, she hath none to comfort her: all her friends have dealt unfaithfully with her, and are her enemies. |
| [3]גלתה יהודה מעני ומרב עבדה־היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים |
[3]Judah is carried away captive because of affliction, and because of great servitude: she dwelleth among the heathen, and findeth no rest: all her persecutors took her in the straits. |
| [4]דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד־כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה |
[4]The ways of Zion lament, because no man cometh to the solemn feasts: all her gates are desolate: her priests sigh: her virgins are discomfited, and she is in heaviness. |
| [5]היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר |
[5]Her adversaries are the chief, and her enemies prosper: for the Lord hath afflicted her, for the multitude of her transgressions, and her children are gone into captivity before the enemy. |
| [6]ויצא מן בת [Q: מבת] ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף |
[6]And from the daughter of Zion all her beauty is departed: her princes are become like harts that find no pasture, and they are gone without strength before the pursuer. |
| [7]זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה־כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה־ראוה צרים שחקו על משבתה |
[7]Jerusalem remembered the days of her affliction, and of her rebellion, and all her pleasant things, that she had in times past, when her people fell into the hand of the enemy, and none did help her: the adversary saw her, and did mock at her Sabbaths. |
| [8]חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור |
[8]Jerusalem hath grievously sinned, therefore she is in derision: all that honored her, despise her, because they have seen her filthiness: yea, she sigheth and turneth backward. |
| [9]טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב |
[9]Her filthiness is in her skirts: she remembered not her last end, therefore she came down wonderfully: she had no comforter: O Lord, behold mine affliction: for the enemy is proud. |
| [10]ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה־אשר צויתה לא יבאו בקהל לך |
[10]The enemy hath stretched out his hand upon all her pleasant things: for she hath seen the heathen enter into her sanctuary, whom thou didst command, that they should not enter into thy church. |
| [11]כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם [Q: מחמדיהם] באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה |
[11]All her people sigh and seek their bread: they have given their pleasant things for meat to refresh the soul: see, O Lord, and consider: for I am become vile. |
| [12]לוא אליכם כל עברי דרך־הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו |
[12]Have ye no regard, all ye that pass by this way? Behold, and see, if there be any sorrow like unto my sorrow, which is done unto me, wherewith the Lord hath afflicted me in the day of his fierce wrath. |
| [13]ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור־נתנני שממה כל היום דוה |
[13]From above hath he sent fire into my bones, which prevail against them: he hath spread a net for my feet, and turned me back: he hath made me desolate, and daily in heaviness. |
| [14]נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי־הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום |
[14]The yoke of my transgressions is bound upon his hand: they are wrapped, and come up upon my neck: he hath made my strength to fall: the Lord hath delivered me into their hands, neither am I able to rise up. |
| [15]סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה |
[15]The Lord hath trodden under foot all my valiant men in the midst of me: he hath called an assembly against me to destroy my young men: the Lord hath trodden the wine press upon the virgin the daughter of Judah. |
| [16]על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים־כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב |
[16]For these things I weep: mine eye, even mine eye casteth out water, because the comforter that should refresh my soul, is far from me: my children are desolate, because the enemy prevailed. |
| [17]פרשה ציון בידיה אין מנחם לה־צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם |
[17]Zion stretcheth out her hands, and there is none to comfort her: the Lord hath appointed the enemies of Jacob round about him: Jerusalem is as a menstruous woman in the midst of them. |
| [18]צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים [Q: העמים] וראו מכאבי־בתולתי ובחורי הלכו בשבי |
[18]The Lord is righteous: for I have rebelled against his commandment: hear, I pray you, all people, and behold my sorrow: my virgins and my young men are gone into captivity. |
| [19]קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם |
[19]I called for my lovers, but they deceived me: my priests and mine elders perished in the city while they sought their meat to refresh their souls. |
| [20]ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו־נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות |
[20]Behold, O Lord, how I am troubled: my bowels swell: mine heart is turned within me, for I am full of heaviness: the sword spoileth abroad, as death doth at home. |
| [21]שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי־כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמני |
[21]They have heard that I mourn, but there is none to comfort me: all mine enemies have heard of my trouble, and are glad, that thou hast done it: thou wilt bring the day, that thou hast pronounced, and they shall be like unto me. |
| [22]תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי |
[22]Let all their wickedness come before thee: do unto them, as thou hast done unto me, for all my transgressions: for my sighs are many, and mine heart is heavy. |