|
|
| [1]זכר יהוה מה היה לנו הביט [Q: הביטה] וראה את חרפתנו |
[1]זְכֹ֤ר יְהוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ [הַבֵּיט כ] (הַבִּ֖יטָה ק) וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ׃ |
| [2]נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים |
[2]נַחֲלָתֵ֙נוּ֙ נֶֽהֶפְכָ֣ה לְזָרִ֔ים בָּתֵּ֖ינוּ לְנָכְרִֽים׃ |
| [3]יתומים היינו אין [Q: ואין] אב אמתינו כאלמנות |
[3]יְתֹומִ֤ים הָיִ֙ינוּ֙ [אֵין כ] (וְאֵ֣ין ק) אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֹֽות׃ |
| [4]מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו |
[4]מֵימֵ֙ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ׃ |
| [5]על צוארנו נרדפנו יגענו לא [Q: ולא] הונח לנו |
[5]עַ֤ל צַוָּארֵ֙נוּ֙ נִרְדָּ֔פְנוּ יָגַ֖עְנוּ [לֹא כ] (וְלֹ֥א ק) הֽוּנַֽח־לָֽנוּ׃ |
| [6]מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם |
[6]מִצְרַ֙יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם׃ |
| [7]אבתינו חטאו אינם [Q: ואינם] אנחנו [Q: ואנחנו] עונתיהם סבלנו |
[7]אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ [אֵינָם כ] (וְאֵינָ֔ם ק) [אֲנַחְנוּ כ] (וַאֲנַ֖חְנוּ ק) עֲוֹנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ׃ |
| [8]עבדים משלו בנו פרק אין מידם |
[8]עֲבָדִים֙ מָ֣שְׁלוּ בָ֔נוּ פֹּרֵ֖ק אֵ֥ין מִיָּדָֽם׃ |
| [9]בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר |
[9]בְּנַפְשֵׁ֙נוּ֙ נָבִ֣יא לַחְמֵ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַמִּדְבָּֽר׃ |
| [10]עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב |
[10]עֹורֵ֙נוּ֙ כְּתַנּ֣וּר נִכְמָ֔רוּ מִפְּנֵ֖י זַלְעֲפֹ֥ות רָעָֽב׃ |
| [11]נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה |
[11]נָשִׁים֙ בְּצִיֹּ֣ון עִנּ֔וּ בְּתֻלֹ֖ת בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃ |
| [12]שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו |
[12]שָׂרִים֙ בְּיָדָ֣ם נִתְל֔וּ פְּנֵ֥י זְקֵנִ֖ים לֹ֥א נֶהְדָּֽרוּ׃ |
| [13]בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו |
[13]בַּחוּרִים֙ טְחֹ֣ון נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ׃ |
| [14]זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם |
[14]זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם׃ |
| [15]שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו |
[15]שָׁבַת֙ מְשֹׂ֣ושׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ׃ |
| [16]נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו |
[16]נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֹֽוי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃ |
| [17]על זה היה דוה לבנו־על אלה חשכו עינינו |
[17]עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃ |
| [18]על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו |
[18]עַ֤ל הַר־צִיֹּון֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֹֽו׃ |
| [19]אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור |
[19]אַתָּ֤ה יְהוָה֙ לְעֹולָ֣ם תֵּשֵׁ֔ב כִּסְאֲךָ֖ לְדֹ֥ר וָדֹֽור׃ |
| [20]למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים |
[20]לָ֤מָּה לָנֶ֙צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים׃ |
| [21]השיבנו יהוה אליך ונשוב [Q: ונשובה] חדש ימינו כקדם |
[21]הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ [וְנָשׁוּב כ] (וְֽנָשׁ֔וּבָה ק) חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃ |
| [22]כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד |
[22]כִּ֚י אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד׃ |