[1]וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר[2]דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו־זובו טמא הוא[3]וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו־טמאתו הוא[4]כל המשכב אשר ישכב עליו הזב־יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא[5]ואיש אשר יגע במשכבו־יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב[6]והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב־יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב[7]והנגע בבשר הזב־יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב[8]וכי ירק הזב בטהור־וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב[9]וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב־יטמא[10]וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו־יטמא עד הערב והנושא אותם־יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב[11]וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים־וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב[12]וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ־ישטף במים[13]וכי יטהר הזב מזובו־וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר[14]וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן[15]ועשה אתם הכהן־אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו[16]ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע־ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב[17]וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע־וכבס במים וטמא עד הערב[18]ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע־ורחצו במים וטמאו עד הערב[19]ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה־שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב[20]וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא[21]וכל הנגע במשכבה־יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב[22]וכל הנגע־בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב[23]ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו־בנגעו בו יטמא עד הערב[24]ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו־וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא[25]ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה־טמאה הוא[26]כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה־כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו־טמא יהיה כטמאת נדתה[27]וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב[28]ואם טהרה מזובה־וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר[29]וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד[30]ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה[31]והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם[32]זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה[33]והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה