[1]ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה־סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה[2]והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה־אשה ריח ניחח ליהוה[3]והנותרת מן המנחה־לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה[4]וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור־סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן[5]ואם מנחה על המחבת קרבנך־סלת בלולה בשמן מצה תהיה[6]פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא[7]ואם מנחת מרחשת קרבנך־סלת בשמן תעשה[8]והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה־ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח[9]והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה־אשה ריח ניחח ליהוה[10]והנותרת מן המנחה־לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה[11]כל המנחה אשר תקריבו ליהוה־לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה[12]קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח[13]וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח[14]ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה־אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך[15]ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא[16]והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה־אשה ליהוה