|
|
| [1]וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר |
[1]And the Lord spake unto Moses in mount Sinai, saying, |
| [2]דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם־ושבתה הארץ שבת ליהוה |
[2]Speak unto the children of Israel, and say unto them, When ye shall come into the land which I give you, the land shall keep Sabbath unto the Lord. |
| [3]שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה |
[3]Six years thou shalt sow thy field, and six years thou shalt cut thy vineyard, and gather the fruit thereof. |
| [4]ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ־שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר |
[4]But the seventh year shall be a Sabbath of rest unto the land: it shall be the Lord's Sabbath: thou shalt neither sow thy field, nor cut thy vineyard. |
| [5]את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ |
[5]That which groweth of its own accord of thy harvest, thou shalt not reap, neither gather the grapes that thou hast left unlabored: for it shall be a year of rest unto the land. |
| [6]והיתה שבת הארץ לכם לאכלה־לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך |
[6]And the rest of the land shall be meat for you, even for thee, and for thy servant, and for thy maid, and for thy hired servant, and for the stranger that sojourneth with thee: |
| [7]ולבהמתך־ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל |
[7]And for thy cattle, and for the beasts that are in thy land shall all the increase thereof be meat. |
| [8]וספרת לך שבע שבתת שנים־שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה |
[8]Also thou shalt number seven Sabbaths of years unto thee, even seven times seven year: and the space of the seven Sabbaths of years will be unto thee nine and forty year. |
| [9]והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם |
[9]Then thou shalt cause to blow the trumpet of the jubilee in the tenth day of the seventh month: even in the day of the reconciliation shall ye make the trumpet blow, throughout all your land. |
| [10]וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו |
[10]And ye shall hallow that year, even the fiftieth year, and proclaim liberty in the land to all the inhabitants thereof: it shall be the jubilee unto you, and ye shall return every man unto his possession, and every man shall return unto his family. |
| [11]יובל הוא שנת החמשים שנה־תהיה לכם לא תזרעו־ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה |
[11]This fiftieth year shall be a year of jubilee unto you: ye shall not sow, neither reap that which groweth of itself, neither gather the grapes thereof that are left unlabored. |
| [12]כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה־תאכלו את תבואתה |
[12]For it is the jubilee, it shall be holy unto you: ye shall eat of the increase thereof out of the field. |
| [13]בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו |
[13]In the year of this jubilee, ye shall return every man unto his possession. |
| [14]וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך־אל תונו איש את אחיו |
[14]And when thou sellest ought to thy neighbor, or buyest at thy neighbor's hand, ye shall not oppress one another: |
| [15]במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך |
[15]But according to the number of years after the jubilee thou shalt buy of thy neighbor: also according to the number of the years of the revenues, he shall sell unto thee. |
| [16]לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך |
[16]According to the multitude of years, thou shalt increase the price thereof, and according to the fewness of years, thou shalt abate the price of it: for the number of fruits doth he sell unto thee. |
| [17]ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם |
[17]Oppress not ye therefore any man his neighbor, but thou shalt fear thy God: for I am the Lord your God. |
| [18]ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם־וישבתם על הארץ לבטח |
[18]Wherefore ye shall obey mine ordinances, and keep my laws, and do them, and ye shall dwell in the land in safety. |
| [19]ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה |
[19]And the land shall give her fruit, and ye shall eat your fill, and dwell therein in safety. |
| [20]וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו |
[20]And if ye shall say, What shall we eat the seventh year, for we shall not sow, nor gather in our increase? |
| [21]וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים |
[21]I will send my blessing upon you in the sixth year, and it shall bring forth fruit for three years. |
| [22]וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה־תאכלו ישן |
[22]And ye shall sow the eighth year, and eat of the old fruit until the ninth year: until the fruit thereof come, ye shall eat the old. |
| [23]והארץ לא תמכר לצמתת־כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי |
[23]Also the land shall not be sold to be cut off from the family: for the land is mine, and ye be but strangers and sojourners with me. |
| [24]ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ |
[24]Therefore in all the land of your possession ye shall grant a redemption for the land. |
| [25]כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו־ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו |
[25]If thy brother be impoverished, and sell his possession, then his redeemer shall come, even his near kinsman, and buy out that which his brother sold. |
| [26]ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו |
[26]And if he have no redeemer, but hath gotten and found to buy it out, |
| [27]וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו |
[27]Then shall he count the years of his sale, and restore the over plus to the man, to whom he sold it: so shall he return to his possession. |
| [28]ואם לא מצאה ידו די השיב לו־והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו |
[28]But if he cannot get sufficient to restore to him, then that which is sold, shall remain in the hand of him that hath bought it, until the year of the jubilee: and in the jubilee it shall come out, and he shall return unto his possession. |
| [29]ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה־והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו |
[29]Likewise if a man sell a dwelling house in a walled city, he may buy it out again within a whole year after it is sold: within a year may he buy it out. |
| [30]ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה־וקם הבית אשר בעיר אשר לא [Q: לו] חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל |
[30]But if it be not bought out within the space of a full year, then the house that is in the walled city, shall be stablished, as cut off from the family, to him that bought it, throughout his generations: it shall not go out in the jubilee. |
| [31]ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב־על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא |
[31]But the houses of villages, which have no walls round about them, shall be esteemed as the field of the country: they may be bought out again, and shall go out in the jubilee. |
| [32]וערי הלוים־בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים |
[32]Notwithstanding, the cities of the Levites, and the houses of the cities of their possession, may the Levites redeem at all seasons. |
| [33]ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל |
[33]And if a man purchase of the Levites, the house that was sold, and the city of their possession shall go out in the jubilee: for the houses of the cities of the Levites are their possession among the children of Israel. |
| [34]ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם |
[34]But the field of the suburbs of their cities shall not be sold: for it is their perpetual possession. |
| [35]וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך־והחזקת בו גר ותושב וחי עמך |
[35]Moreover, if thy brother be impoverished, and fallen in decay with thee, thou shalt relieve him, and as a stranger and sojourner, so shall he live with thee. |
| [36]אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך |
[36]Thou shalt take no usury of him, nor vantage, but thou shalt fear thy God, that thy brother may live with thee. |
| [37]את כספך־לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך |
[37]Thou shalt not give him thy money to usury, nor lend him thy victuals for increase. |
| [38]אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים־לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים |
[38]I am the Lord your God, which have brought you out of the land of Egypt, to give you the land of Canaan, and to be your God. |
| [39]וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך־לא תעבד בו עבדת עבד |
[39]If thy brother also that dwelleth by thee, be impoverished, and be sold unto thee, thou shalt not compel him to serve as a bond servant, |
| [40]כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך |
[40]But as an hired servant, and as a sojourner he shall be with thee: he shall serve thee unto the year of the jubilee. |
| [41]ויצא מעמך־הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב |
[41]Then shall he depart from thee, both he, and his children with him, and shall return unto his family, and unto the possession of his fathers shall he return: |
| [42]כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד |
[42]For they are my servants, whom I brought out of the land of Egypt: they shall not be sold as bondmen are sold. |
| [43]לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך |
[43]Thou shalt not rule over him cruelly, but shalt fear thy God. |
| [44]ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם־מהם תקנו עבד ואמה |
[44]Thy bondservant also, and thy bondmaid, which thou shalt have, shall be of the heathen that are round about you: of them shall ye buy servants and maids. |
| [45]וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה |
[45]And moreover of the children of the strangers, that are sojourners among you, of them shall ye buy, and of their families that are with you, which they begat in your land: these shall be your possession. |
| [46]והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה־לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך |
[46]So ye shall take them as inheritance for your children after you, to possess them by inheritance, ye shall use their labors forever: but over your brethren the children of Israel ye shall not rule one over another with cruelty. |
| [47]וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר |
[47]If a sojourner or a stranger dwelling by thee get riches, and thy brother by him be impoverished, and sell himself unto the stranger or sojourner dwelling by thee, or to the stock of the stranger's family, |
| [48]אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו |
[48]After that he is sold, he may be bought out: one of his brethren may buy him out, |
| [49]או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל |
[49]Or his uncle, or his uncle's son may buy him out, or any of the kindred of his flesh among his family, may redeem him: either if he can get so much, he may buy himself out. |
| [50]וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו |
[50]Then he shall reckon with his buyer from the year that he was sold to him, unto the year of jubilee: and the money of his sale shall be according to the number of years: according to the time of an hired servant shall he be with him. |
| [51]אם עוד רבות בשנים־לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו |
[51]If there be many years behind, according to them he shall give again for his deliverance, of the money that he was bought for. |
| [52]ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל־וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו |
[52]If there remain but few years unto the year of jubilee, then he shall count with him, and according to his years give again for his redemption. |
| [53]כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך |
[53]He shall be with him year by year as an hired servant: he shall not rule cruelly over him in thy sight. |
| [54]ואם לא יגאל באלה־ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו |
[54]And if he be not redeemed thus, he shall go out in the year of jubilee, he, and his children with him. |
| [55]כי לי בני ישראל עבדים־עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם |
[55]For unto me the children of Israel are servants: they are my servants, whom I have brought out of the land of Egypt: I am the Lord your God. |