|
|
| [1]ישׁוע דינ כד מלא רוחא דקודשׁא הפכ מנ יורדננ ודברתה רוחא לחורבא |
[1]And Jesus full of the Holy Ghost returned from Jordan, and was led by the Spirit into the wilderness, |
| [2]יומתא ארבעינ דנתנסא מנ אכל קרצא ולא לעס מדמ בהנונ יומתא וכד שׁלמ אנונ לחרתא כפנ |
[2]And was there forty days tempted of the devil, and in those days he did eat nothing: but when they were ended, he afterward was hungry. |
| [3]ואמר לה אכל קרצא אנ ברה אנת דאלהא אמר לכאפא הדא דתהוא לחמא |
[3]Then the devil said unto him, If thou be the Son of God, command this stone that it be made bread. |
| [4]ענא ישׁוע ואמר לה כתיב הו דלא הוא בלחמא בלחוד חיא ברנשׁא אלא בכל פתגמ דאלהא |
[4]But Jesus answered him, saying , It is written, That man shall not live by bread only, but by every word of God. |
| [5]ואסקה סטנא לטורא רמא וחויה כלהינ מלכותא דארעא בעדנא זעורא |
[5]Then the devil took him up into an high mountain, and showed him all the kingdoms of the world, in the twinkling of an eye. |
| [6]ואמר לה אכל קרצא לכ אתל שׁולטנא הנא כלה ושׁובחה דלי משׁלמ ולמנ דאצבא יהב אנא לה |
[6]And the devil said unto him, All this power will I give thee, and the glory of those kingdoms: for that is delivered to me: and to whomsoever I will, I give it. |
| [7]אנ הכיל תסגוד קדמי דילכ נהוא כלה |
[7]If thou therefore wilt worship me, they shall be all thine. |
| [8]ענא דינ ישׁוע ואמר לה כתיב הו דלמריא אלהכ תסגוד ולה בלחודוהי תפלוח |
[8]But Jesus answered him, and said, Hence from me, Satan: for it is written, Thou shalt worship the Lord thy God, and him alone thou shalt serve. |
| [9]ואיתיה לאורשׁלמ ואקימה על כנפא דהיכלא ואמר לה אנ ברה אנת דאלהא ארמא נפשׁכ מכא לתחת |
[9]Then he brought him to Jerusalem, and set him on a pinnacle of the Temple, and said unto him, If thou be the Son of God, cast thyself down from hence, |
| [10]כתיב גיר דלמלאכוהי נפקד עליכ דננטרונכ |
[10]For it is written, That he will give his Angels charge over thee to keep thee: |
| [11]ועל דרעיהונ נשׁקלונכ דלא תתקל רגלכ בכאפא |
[11]And with their hands they shall lift thee up, lest at any time thou shouldest dash thy foot against a stone. |
| [12]ענא דינ ישׁוע ואמר לה אמיר הו דלא תנסא למריא אלהכ |
[12]And Jesus answered, and said unto him, It is said, Thou shalt not tempt the Lord thy God. |
| [13]וכד שׁלמ אכל קרצא כלהונ נסיונוהי פרק מנ לותה עד זבנא |
[13]And when the devil had ended all the temptation, he departed from him for a season. |
| [14]והפכ ישׁוע בחילא דרוחא לגלילא ונפק עלוהי טבא בכלה אתרא דחדריהונ |
[14] And Jesus returned by the power of the Spirit into Galilee: and there went a fame of him throughout all the region round about. |
| [15]והו מלפ הוא בכנושׁתהונ ומשׁתבח הוא מנ כל אנשׁ |
[15]For he taught in their Synagogues, and was honored of all men. |
| [16]ואתא לנצרת איכא דאתרבי ועל איכנא דמעד הוא לכנושׁתא ביומא דשׁבתא וקמ למקרא |
[16]And he came to Nazareth where he had been brought up, and (as his custom was) went into the Synagogue on the Sabbath day, and stood up to read. |
| [17]ואתיהב לה ספרא דאשׁעיא נביא ופתח ישׁוע ספרא ואשׁכח דוכתא איכא דכתיב |
[17]And there was delivered unto him the book of the Prophet Isaiah: and when he had opened the book, he found the place, where it was written, |
| [18]רוחה דמריא עלי ומטל הנא משׁחני למסברו למסכנא ושׁלחני למאסיו לתבירי לבא ולמכרזו לשׁביא שׁובקנא ולעוירא חזיא ולמשׁררו לתבירא בשׁובקנא |
[18]The Spirit of the Lord is upon me, because he hath anointed me, that I should preach the Gospel to the poor: he hath sent me, that I should heal the broken hearted, that I should preach deliverance to the captives, and recovering of sight to the blind, that I should set at liberty them that are bruised, |
| [19]ולמכרזו שׁנתא מקבלתא למריא |
[19]And that I should preach the acceptable year of the Lord. |
| [20]וכרכ ספרא ויהבה למשׁמשׁנא ואזל יתב כלהונ דינ דבכנושׁתא עיניהונ חירנ הוי בה |
[20]And he closed the book, and gave it again to the minister, and sat down: and the eyes of all that were in the Synagogue were fastened on him. |
| [21]ושׁרי למאמר לותהונ דיומנא אשׁתלמ כתבא הנא דבאדניכונ |
[21]Then he began to say unto them, This day is this Scripture fulfilled in your ears. |
| [22]וסהדינ הוו לה כלהונ ומתדמרינ הוו במלא דטיבותא דנפקנ הוי מנ פומה ואמרינ הוו לא הוא הנא בר יוספ |
[22]And all bare him witness, and wondered at the gracious words, which proceeded out of his mouth, and said, Is not this Joseph's son? |
| [23]אמר להונ ישׁוע כבר תאמרונ לי מתלא הנא אסיא אסא נפשׁכ וכל דשׁמענ דעבדת בכפרנחומ עבד אפ הרכא במדינתכ |
[23]Then he said unto them, Ye will surely say unto me this proverb, Physician, heal thyself: whatsoever we have heard done in Capernaum, do it here likewise in thine own country. |
| [24]הו דינ אמר אמינ אמר אנא לכונ דלית נביא דמתקבל במדינתה |
[24]And he said, Verily I say unto you, No Prophet is accepted in his own country. |
| [25]שׁררא גיר אמר אנא לכונ דסגי ארמלתא אית הוי ביסריל ביומי אליא נביא כד אתתחדו שׁמיא שׁנינ תלת וירחא שׁתא והוא כפנא רבא בכלה ארעא |
[25]But I tell you of a truth, many widows were in Israel in the days of Elijah, when heaven was shut three years and six months, when great famine was throughout all the land, |
| [26]ולות חדא מנהינ לא אשׁתדר אליא אלא לצרפת דצידנ לות אנתתא ארמלתא |
[26]But unto none of them was Elijah sent, save into Zarephath, a city of Sidon, unto a certain widow. |
| [27]וסגיאא גרבא אית הוו בית יסריל ביומי אלישׁע נביא וחד מנהונ לא אתדכי אלא אנ נעמנ ארמיא |
[27]Also many lepers were in Israel, in the time of Elisha the Prophet: yet none of them was made clean, saving Naaman the Syrian. |
| [28]וכד שׁמעו הוו הלינ הנונ דבכנושׁתא אתמליו חמתא כלהונ |
[28]Then all that were in the Synagogue, when they heard it, were filled with wrath, |
| [29]וקמו אפקוהי לבר מנ מדינתא ואיתיוהי עדמא לגבינא דטורא הו דמדינתהונ בניא הות עלוהי דנשׁדוניהי מנ שׁקיפא |
[29]And rose up, and thrust him out of the city, and led him unto the edge of the hill, whereon their city was built, to cast him down headlong. |
| [30]הו דינ עבר בינתהונ ואזל |
[30]But he passed through the midst of them, and went his way, |
| [31]ונחת לכפרנחומ מדינתא דגלילא ומלפ הוא להונ בשׁבא |
[31] And came down into Capernaum a city of Galilee, and there taught them on the Sabbath days. |
| [32]ותמיהינ הוו ביולפנה דמשׁלטא הות מלתה |
[32]And they were astonished at his doctrine: for his word was with authority. |
| [33]ואית הוא בכנושׁתא גברא דאית הוא בה רוחא דשׁאדא טנפא וזעק בקלא רמא |
[33]And in the Synagogue there was a man which had a spirit of an unclean devil, which cried with a loud voice, |
| [34]ואמר שׁבוקיני מא לנ ולכ ישׁוע נצריא אתית למובדותנ ידע אנא לכ מנ אנת קדישׁה דאלהא |
[34]Saying, Oh, what have we to do with thee, thou Jesus of Nazareth? art thou come to destroy us? I know who thou art, even the Holy one of God. |
| [35]וכאא בה ישׁוע ואמר סכור פומכ ופוק מנה ושׁדיהי שׁאדא במצעתא ונפק מנה כד לא סרח בה מדמ |
[35]And Jesus rebuked him, saying, Hold thy peace, and come out of him. Then the devil throwing him in the midst of them, came out of him, and hurt him not. |
| [36]ותמהא רבא אחד לכלנשׁ וממללינ הוו עמ חדדא ואמרינ מנא הי כי מלתא הדא דבשׁולטנא ובחילא פקדא לרוחא טנפתא ונפקנ |
[36]So fear came on them all, and they spake among themselves, saying, What thing is this? for with authority and power he commandeth the foul spirits, and they come out? |
| [37]ונפק עלוהי טבא בכלה אתרא דחדריהונ |
[37]And the fame of him spread abroad throughout all the places of the country round about. |
| [38]וכד נפק ישׁוע מנ כנושׁתא על לביתה דשׁמעונ וחמתה דשׁמעונ אליצא הות באשׁתא רבתא ובעו מנה מטלתה |
[38] And he rose up, and came out of the Synagogue, and entered into Simon's house. And Simon's wife's mother was taken with a great fever, and they required him for her. |
| [39]וקמ לעל מנה וכאא באשׁתה ושׁבקתה ומחדא קמת ומשׁמשׁא הות להונ |
[39]Then he stood over her, and rebuked the fever, and it left her: and immediately she arose, and ministered unto them. |
| [40]מערבי שׁמשׁא דינ כלהונ אילינ דאית הוו להונ כריהא דכריהינ בכורהנא משׁחלפא איתיו אנונ לותה הו דינ על חד חד מנהונ אידה סאמ הוא ומאסא הוא להונ |
[40]Now when the sun was down, all they that had sick folks of diverse diseases, brought them unto him, and he laid his hands on every one of them, and healed them. |
| [41]ונפקינ הוו אפ שׁאדא מנ סגיאא כד מזעקינ ואמרינ דאנת הו משׁיחא ברה דאלהא וכאא הוא בהונ ולא שׁבק הוא להונ דנאמרונ דידעינ דהויו משׁיחא |
[41]And devils also came out of many, crying, and saying, Thou art the Christ the Son of God: but he rebuked them, and suffered them not to say that they knew him to be the Christ. |
| [42]ולצפרה דיומא נפק אזל לה לאתרא חורבא וכנשׁא בעינ הוו לה ואתו עדמא לותה ואחדוהי דלא נאזל לה מנ לותהונ |
[42]And when it was day, he departed and went forth into a desert place, and the people sought him, and came to him, and kept him that he should not depart from them. |
| [43]הו דינ ישׁוע אמר להונ דאפ למדינתא אחרניתא ולא לי למסברו מלכותה דאלהא דעל הדא הו אשׁתדרת |
[43]But he said unto them, Surely I must also preach the kingdom of God to other cities: for therefore am I sent. |
| [44]והו מכרז הוא בכנושׁתא דגלילא |
[44]And he preached in the Synagogues of Galilee. |