|
|
| [1]Καὶ ἐκεῖθεν ἀναστὰς ἔρχεται εἰς τὰ ὅρια τῆς Ἰουδαίας ⸀καὶ πέραν τοῦ Ἰορδάνου, καὶ συμπορεύονται πάλιν ὄχλοι πρὸς αὐτόν, καὶ ὡς εἰώθει πάλιν ἐδίδασκεν αὐτούς. |
[1]וקמ מנ תמנ ואתא לתחומא דיהוד לעברא דיורדננ ואזלו לתמנ לותה כנשׁא סגיאא ומלפ הוא להונ תוב איכ דמעד הוא |
| [2]⸀Καὶ ⸀ἐπηρώτων αὐτὸν εἰ ἔξεστιν ἀνδρὶ γυναῖκα ἀπολῦσαι, πειράζοντες αὐτόν. |
[2]וקרבו פרישׁא מנסינ לה ומשׁאלינ דאנ שׁליט לגברא דנשׁבוק אנתתה |
| [3]ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς· Τί ὑμῖν ἐνετείλατο Μωϋσῆς; |
[3]אמר להונ מנא פקדכונ מושׁא |
| [4]οἱ δὲ εἶπαν· ⸂Ἐπέτρεψεν Μωϋσῆς⸃ βιβλίον ἀποστασίου γράψαι καὶ ἀπολῦσαι. |
[4]הנונ דינ אמרינ מושׁא אפס לנ דנכתוב כתבא דשׁובקנא ונשׁרא |
| [5]⸂ὁ δὲ⸃ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς· Πρὸς τὴν σκληροκαρδίαν ὑμῶν ἔγραψεν ὑμῖν τὴν ἐντολὴν ταύτην· |
[5]ענא ישׁוע ואמר להונ לוקבל קשׁיות לבכונ כתב לכונ פוקדנא הנא |
| [6]ἀπὸ δὲ ἀρχῆς κτίσεως ἄρσεν καὶ θῆλυ ἐποίησεν ⸀αὐτούς· |
[6]מנ ברשׁית דינ דכרא ונקבתא עבד אנונ אלהא |
| [7]ἕνεκεν τούτου καταλείψει ἄνθρωπος τὸν πατέρα αὐτοῦ καὶ τὴν μητέρα ⸂καὶ προσκολληθήσεται πρὸς τὴν γυναῖκα αὐτοῦ⸃, |
[7]מטל הנא נשׁבוק גברא לאבוהי ולאמה ונקפ לאנתתה |
| [8]καὶ ἔσονται οἱ δύο εἰς σάρκα μίαν· ὥστε οὐκέτι εἰσὶν δύο ἀλλὰ μία σάρξ· |
[8]ונהוונ תריהונ חד בסר מכיל לא הוו תרינ אלא חד בסר |
| [9]ὃ οὖν ὁ θεὸς συνέζευξεν ἄνθρωπος μὴ χωριζέτω. |
[9]מדמ דאלהא הכיל זוג ברנשׁא לא נפרשׁ |
| [10]Καὶ ⸂εἰς τὴν οἰκίαν⸃ πάλιν οἱ μαθηταὶ ⸂περὶ τούτου⸃ ⸀ἐπηρώτων αὐτόν. |
[10]ושׁאלוהי תוב תלמידוהי בביתא על הדא |
| [11]καὶ λέγει αὐτοῖς· Ὃς ⸀ἂν ἀπολύσῃ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ γαμήσῃ ἄλλην μοιχᾶται ἐπʼ αὐτήν, |
[11]ואמר להונ כל מנ דנשׁרא אנתתה ונסב אחרתא גאר |
| [12]καὶ ἐὰν ⸂αὐτὴ ἀπολύσασα τὸν ἄνδρα αὐτῆς γαμήσῃ ἄλλον⸃ μοιχᾶται. |
[12]ואנ אנתתא תשׁרא בעלה ותהוא לאחרנא גירא |
| [13]Καὶ προσέφερον αὐτῷ παιδία ἵνα ⸂αὐτῶν ἅψηται⸃· οἱ δὲ μαθηταὶ ⸂ἐπετίμησαν αὐτοῖς⸃. |
[13]ומקרבינ הוו לה טליא דנקרוב להונ תלמידוהי דינ כאינ הוו בהלינ דמקרבינ להונ |
| [14]ἰδὼν δὲ ὁ Ἰησοῦς ἠγανάκτησεν καὶ εἶπεν αὐτοῖς· Ἄφετε τὰ παιδία ἔρχεσθαι πρός με, μὴ κωλύετε αὐτά, τῶν γὰρ τοιούτων ἐστὶν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ. |
[14]ישׁוע דינ חזא ואתבאשׁ לה ואמר להונ שׁבוקו טליא אתינ לותי ולא תכלונ אנונ דדאילינ גיר דאיכ הלינ אנונ איתיה מלכותא דאלהא |
| [15]ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὃς ⸀ἂν μὴ δέξηται τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ ὡς παιδίον, οὐ μὴ εἰσέλθῃ εἰς αὐτήν. |
[15]אמינ אמר אנא לכונ דכל דלא נקבל מלכותא דאלהא איכ טליא לא נעול לה |
| [16]καὶ ἐναγκαλισάμενος αὐτὰ ⸂κατευλόγει τιθεὶς τὰς χεῖρας ἐπʼ αὐτά⸃. |
[16]ושׁקל אנונ על דרעוהי וסמ אידה עליהונ וברכ אנונ |
| [17]Καὶ ἐκπορευομένου αὐτοῦ εἰς ὁδὸν προσδραμὼν εἷς καὶ γονυπετήσας αὐτὸν ἐπηρώτα αὐτόν· Διδάσκαλε ἀγαθέ, τί ποιήσω ἵνα ζωὴν αἰώνιον κληρονομήσω; |
[17]וכד רדא באורחא רהט חד נפל על בורכוהי ומשׁאל הוא לה ואמר מלפנא טבא מנא אעבד דאתר חיא דלעלמ |
| [18]ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ· Τί με λέγεις ἀγαθόν; οὐδεὶς ἀγαθὸς εἰ μὴ εἷς ὁ θεός. |
[18]אמר לה ישׁוע מנא קרא אנת לי טבא לית טבא אלא אנ חד אלהא |
| [19]τὰς ἐντολὰς οἶδας· Μὴ ⸂φονεύσῃς, Μὴ μοιχεύσῃς⸃, Μὴ κλέψῃς, Μὴ ψευδομαρτυρήσῃς, Μὴ ἀποστερήσῃς, Τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα. |
[19]פוקדנא ידע אנת לא תגור לא תגנוב לא תקטול ולא תסהד סהדותא דגלתא לא תטלומ יקר לאבוכ ולאמכ |
| [20]ὁ δὲ ⸀ἔφη αὐτῷ· Διδάσκαλε, ταῦτα πάντα ἐφυλαξάμην ἐκ νεότητός μου. |
[20]הו דינ ענא ואמר לה מלפנא הלינ כלהינ נטרת אנינ מנ טליותי |
| [21]ὁ δὲ Ἰησοῦς ἐμβλέψας αὐτῷ ἠγάπησεν αὐτὸν καὶ εἶπεν αὐτῷ· Ἕν ⸀σε ὑστερεῖ· ὕπαγε ὅσα ἔχεις πώλησον καὶ δὸς ⸀τοῖς πτωχοῖς, καὶ ἕξεις θησαυρὸν ἐν οὐρανῷ, καὶ δεῦρο ἀκολούθει ⸀μοι. |
[21]ישׁוע דינ חר בה ואחבה ואמר לה חדא חסירא לכ זל זבנ כל מדמ דאית לכ והב למסכנא ותהוא לכ סימתא בשׁמיא וסב צליבא ותא בתרי |
| [22]ὁ δὲ στυγνάσας ἐπὶ τῷ λόγῳ ἀπῆλθεν λυπούμενος, ἦν γὰρ ἔχων κτήματα πολλά. |
[22]הו דינ אתכמר במלתא הדא ואזל כד עייקא לה אית הוא לה גיר נכסא סגיאא |
| [23]Καὶ περιβλεψάμενος ὁ Ἰησοῦς λέγει τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ· Πῶς δυσκόλως οἱ τὰ χρήματα ἔχοντες εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ εἰσελεύσονται. |
[23]חר דינ ישׁוע בתלמידוהי ואמר להונ כמא עטלא לאילינ דאית להונ נכסא דנעלונ למלכותא דאלהא |
| [24]οἱ δὲ μαθηταὶ ἐθαμβοῦντο ἐπὶ τοῖς λόγοις αὐτοῦ. ὁ δὲ Ἰησοῦς πάλιν ἀποκριθεὶς λέγει αὐτοῖς· Τέκνα, πῶς δύσκολόν ⸀ἐστιν εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ εἰσελθεῖν· |
[24]תלמידא דינ מתדמרינ הוו על מלוהי וענא תוב ישׁוע ואמר להונ בני כמא עטלא לאילינ דתכילינ על נכסיהונ דנעלונ למלכותה דאלהא |
| [25]εὐκοπώτερόν ἐστιν κάμηλον διὰ ⸂τῆς τρυμαλιᾶς τῆς⸃ ῥαφίδος ⸀διελθεῖν ἢ πλούσιον εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ εἰσελθεῖν. |
[25]פשׁיק הו לגמלא דנעול בחרורא דמחטא או עתירא למלכותה דאלהא למעל |
| [26]οἱ δὲ περισσῶς ἐξεπλήσσοντο λέγοντες πρὸς ⸀ἑαυτούς· Καὶ τίς δύναται σωθῆναι; |
[26]הנונ דינ יתיראית מתדמרינ הוו ואמרינ ביניהונ מנו משׁכח למחא |
| [27]⸀ἐμβλέψας αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς λέγει· Παρὰ ἀνθρώποις ἀδύνατον ἀλλʼ οὐ παρὰ θεῷ, πάντα γὰρ ⸀δυνατὰ παρὰ τῷ θεῷ. |
[27]חר דינ בהונ ישׁוע ואמר להונ לות בני אנשׁא הדא לא משׁכחא אלא לות אלהא כל מדמ גיר משׁכחא לות אלהא |
| [28]Ἤρξατο ⸂λέγειν ὁ Πέτρος⸃ αὐτῷ· Ἰδοὺ ἡμεῖς ἀφήκαμεν πάντα καὶ ⸀ἠκολουθήκαμέν σοι. |
[28]ושׁרי כאפא למאמר הא חננ שׁבקנ כל מדמ ונקפנכ |
| [29]⸂ἔφη ὁ Ἰησοῦς⸃· Ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐδείς ἐστιν ὃς ἀφῆκεν οἰκίαν ἢ ἀδελφοὺς ἢ ἀδελφὰς ἢ ⸂μητέρα ἢ πατέρα⸃ ἢ τέκνα ἢ ἀγροὺς ἕνεκεν ἐμοῦ καὶ ἕνεκεν τοῦ εὐαγγελίου, |
[29]ענא ישׁוע ואמר אמינ אמר אנא לכונ דלית אנשׁ דשׁבק בתא או אחא או אחותא או אבא או אמא או אנתתא או בניא או קוריא מטלתי ומטל סברתי |
| [30]ἐὰν μὴ λάβῃ ἑκατονταπλασίονα νῦν ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ οἰκίας καὶ ἀδελφοὺς καὶ ἀδελφὰς καὶ ⸀μητέρας καὶ τέκνα καὶ ἀγροὺς μετὰ διωγμῶν, καὶ ἐν τῷ αἰῶνι τῷ ἐρχομένῳ ζωὴν αἰώνιον. |
[30]ולא נקבל חד במאא השׁא בזבנא הנא בתא ואחא ואחותא ואמהתא ובניא וקוריא עמ רדופיא ובעלמא דאתא חיא דלעלמ |
| [31]πολλοὶ δὲ ἔσονται πρῶτοι ἔσχατοι καὶ ⸀οἱ ἔσχατοι πρῶτοι. |
[31]סגיאא דינ קדמיא דנהוונ אחריא ואחריא קדמיא |
| [32]Ἦσαν δὲ ἐν τῇ ὁδῷ ἀναβαίνοντες εἰς Ἱεροσόλυμα, καὶ ἦν προάγων αὐτοὺς ὁ Ἰησοῦς, καὶ ἐθαμβοῦντο, ⸂οἱ δὲ⸃ ἀκολουθοῦντες ἐφοβοῦντο. καὶ παραλαβὼν πάλιν τοὺς δώδεκα ἤρξατο αὐτοῖς λέγειν τὰ μέλλοντα αὐτῷ συμβαίνειν |
[32]כד סלקינ הוו דינ באורחא לאורשׁלמ הו ישׁוע קדימ הוא להונ ומתתמהינ הוו ואזלינ הוו בתרה כד דחילינ ודבר לתרעסרתה ושׁרי דנאמר להונ מדמ דעתיד דנהוא לה |
| [33]ὅτι Ἰδοὺ ἀναβαίνομεν εἰς Ἱεροσόλυμα, καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου παραδοθήσεται τοῖς ἀρχιερεῦσιν καὶ ⸀τοῖς γραμματεῦσιν, καὶ κατακρινοῦσιν αὐτὸν θανάτῳ καὶ παραδώσουσιν αὐτὸν τοῖς ἔθνεσιν |
[33]דהא סלקינ חננ לאורשׁלמ וברה דאנשׁא משׁתלמ לרבי כהנא ולספרא ונחיבוניהי למותא ונשׁלמוניהי לעממא |
| [34]καὶ ἐμπαίξουσιν αὐτῷ καὶ ⸂ἐμπτύσουσιν αὐτῷ καὶ μαστιγώσουσιν αὐτὸν⸃ καὶ ⸀ἀποκτενοῦσιν, καὶ ⸂μετὰ τρεῖς ἡμέρας⸃ ἀναστήσεται. |
[34]ונבזחונ בה וננגדוניהי ונרקונ באפוהי ונקטלוניהי וליומא דתלתא נקומ |
| [35]Καὶ προσπορεύονται αὐτῷ Ἰάκωβος καὶ Ἰωάννης ⸀οἱ υἱοὶ Ζεβεδαίου λέγοντες ⸀αὐτῷ· Διδάσκαλε, θέλομεν ἵνα ὃ ἐὰν αἰτήσωμέν ⸀σε ποιήσῃς ἡμῖν. |
[35]וקרבו לותה יעקוב ויוחננ בני זבדי ואמרינ לה מלפנא צבינ חננ דכל דנשׁאל תעבד לנ |
| [36]ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς· Τί θέλετε ⸀ποιήσω ὑμῖν; |
[36]אמר להונ מנא צבינ אנתונ אעבד לכונ |
| [37]οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ· Δὸς ἡμῖν ἵνα εἷς ⸂σου ἐκ δεξιῶν⸃ καὶ εἷς ἐξ ⸀ἀριστερῶν καθίσωμεν ἐν τῇ δόξῃ σου. |
[37]אמרינ לה הב לנ דחד נתב מנ ימינכ וחד מנ סמלכ בשׁובחכ |
| [38]ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς· Οὐκ οἴδατε τί αἰτεῖσθε· δύνασθε πιεῖν τὸ ποτήριον ὃ ἐγὼ πίνω, ⸀ἢ τὸ βάπτισμα ὃ ἐγὼ βαπτίζομαι βαπτισθῆναι; |
[38]הו דינ אמר להונ לא ידעינ אנתונ מנא שׁאלינ אנתונ משׁכחינ אנתונ דתשׁתונ כסא דאנא שׁתא אנא ומעמודיתא דאנא עמד אנא תעמדונ |
| [39]οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ· Δυνάμεθα. ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς· ⸀Τὸ ποτήριον ὃ ἐγὼ πίνω πίεσθε καὶ τὸ βάπτισμα ὃ ἐγὼ βαπτίζομαι βαπτισθήσεσθε, |
[39]אמרינ לה משׁכחיננ אמר להונ ישׁוע כסא דשׁתא אנא תשׁתונ ומעמודיתא דעמד אנא תעמדונ |
| [40]τὸ δὲ καθίσαι ἐκ δεξιῶν μου ⸀ἢ ἐξ εὐωνύμων οὐκ ἔστιν ἐμὸν δοῦναι, ἀλλʼ οἷς ἡτοίμασται. |
[40]דתתבונ דינ מנ ימיני ומנ סמלי לא הות דילי למתל אלא לאילינ דמטיבא |
| [41]Καὶ ἀκούσαντες οἱ δέκα ἤρξαντο ἀγανακτεῖν περὶ Ἰακώβου καὶ Ἰωάννου. |
[41]וכד שׁמעו עסרא שׁריו רטנינ על יעקוב ויוחננ |
| [42]⸂καὶ προσκαλεσάμενος αὐτοὺς ὁ Ἰησοῦς⸃ λέγει αὐτοῖς· Οἴδατε ὅτι οἱ δοκοῦντες ἄρχειν τῶν ἐθνῶν κατακυριεύουσιν αὐτῶν καὶ οἱ μεγάλοι αὐτῶν κατεξουσιάζουσιν αὐτῶν. |
[42]וקרא אנונ ישׁוע ואמר להונ ידעינ אנתונ דאילינ דמסתברינ רשׁא דעממא מריהונ אנונ ורורבניהונ שׁליטינ עליהונ |
| [43]οὐχ οὕτως δέ ⸀ἐστιν ἐν ὑμῖν· ἀλλʼ ὃς ⸀ἂν θέλῃ ⸂μέγας γενέσθαι⸃ ἐν ὑμῖν, ἔσται ὑμῶν διάκονος, |
[43]לא דינ הכנא נהוא בינתכונ אלא מנ דצבא בכונ דנהוא רבא נהוא לכונ משׁמשׁנא |
| [44]καὶ ὃς ⸀ἂν θέλῃ ⸂ἐν ὑμῖν εἶναι⸃ πρῶτος, ἔσται πάντων δοῦλος· |
[44]ואינא מנכונ דצבא דנהוא קדמיא נהוא עבדא דכלנשׁ |
| [45]καὶ γὰρ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου οὐκ ἦλθεν διακονηθῆναι ἀλλὰ διακονῆσαι καὶ δοῦναι τὴν ψυχὴν αὐτοῦ λύτρον ἀντὶ πολλῶν. |
[45]אפ ברה גיר דאנשׁא לא אתא דנשׁתמשׁ אלא דנשׁמשׁ ודנתל נפשׁה פורקנא חלפ סגיאא |
| [46]Καὶ ἔρχονται εἰς Ἰεριχώ. καὶ ἐκπορευομένου αὐτοῦ ἀπὸ Ἰεριχὼ καὶ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ καὶ ὄχλου ἱκανοῦ ⸀ὁ υἱὸς Τιμαίου Βαρτιμαῖος ⸀τυφλὸς ⸂προσαίτης ἐκάθητο παρὰ τὴν ὁδόν⸃. |
[46]ואתו לאיריחו וכד נפק ישׁוע מנ איריחו הו ותלמידוהי וכנשׁא סגיאא טימי בר-טימי סמיא יתב הוא על יד אורחא וחדר |
| [47]καὶ ἀκούσας ὅτι Ἰησοῦς ὁ ⸀Ναζαρηνός ἐστιν ἤρξατο κράζειν καὶ λέγειν· ⸀Υἱὲ Δαυὶδ Ἰησοῦ, ἐλέησόν με. |
[47]ושׁמע דישׁוע הו נצריא ושׁרי למקעא ולמאמר ברה דדויד אתרחמ עלי |
| [48]καὶ ἐπετίμων αὐτῷ πολλοὶ ἵνα σιωπήσῃ· ὁ δὲ πολλῷ μᾶλλον ἔκραζεν· Υἱὲ Δαυίδ, ἐλέησόν με. |
[48]וכאינ הוו בה סגיאא דנשׁתוק הו דינ יתיראית קעא הוא ואמר ברה דדויד אתרחמ עלי |
| [49]καὶ στὰς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν· ⸂Φωνήσατε αὐτόν⸃. καὶ φωνοῦσι τὸν τυφλὸν λέγοντες αὐτῷ· Θάρσει, ⸀ἔγειρε, φωνεῖ σε. |
[49]וקמ ישׁוע ופקד דנקרוניהי וקראוהי לסמיא ואמרינ לה אתלבב קומ קרא לכ |
| [50]ὁ δὲ ἀποβαλὼν τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ ⸀ἀναπηδήσας ἦλθεν πρὸς τὸν Ἰησοῦν. |
[50]הו דינ סמיא שׁדא לבשׁה וקמ אתא לות ישׁוע |
| [51]καὶ ἀποκριθεὶς ⸂αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν⸃· Τί ⸂σοι θέλεις ποιήσω⸃; ὁ δὲ τυφλὸς εἶπεν αὐτῷ· Ραββουνι, ἵνα ἀναβλέψω. |
[51]אמר לה ישׁוע מנא צבא אנת אעבד לכ הו דינ סמיא אמר לה רבי דאחזא |
| [52]⸂καὶ ὁ⸃ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ· Ὕπαγε, ἡ πίστις σου σέσωκέν σε. καὶ ⸀εὐθὺς ἀνέβλεψεν, καὶ ἠκολούθει ⸀αὐτῷ ἐν τῇ ὁδῷ. |
[52]וישׁוע אמר לה חזי הימנותכ אחיתכ ומחדא אתחזי לה ואזל הוא באורחא |