|
|
| [1]Καὶ συνάγονται πρὸς αὐτὸν οἱ Φαρισαῖοι καί τινες τῶν γραμματέων ἐλθόντες ἀπὸ ῾Ιεροσολύμων· |
[1]וכנשׁו לותה פרישׁא וספרא דאתו מנ אורשׁלמ |
| [2]καὶ ἰδόντες τινὰς τῶν μαθητῶν αὐτοῦ κοιναῖς χερσί, τοῦτ᾿ ἔστιν ἀνίπτοις, ἐσθίοντας ἄρτους, ἐμέμψαντο· |
[2]וחזו אנשׁינ מנ תלמידוהי דאכלינ לחמא כד לא משׁגנ אידיהונ ואתעדלו |
| [3]οἱ γὰρ Φαρισαῖοι καὶ πάντες οἱ ᾿Ιουδαῖοι, ἐὰν μὴ πυγμῇ νίψωνται τὰς χεῖρας, οὐκ ἐσθίουσι, κρατοῦντες τὴν παράδοσιν τῶν πρεσβυτέρων· |
[3]כלהונ גיר יהודיא ופרישׁא אנ הו דבטילאית לא משׁיגינ אידיהונ לא לעסינ מטל דאחידינ משׁלמנותא דקשׁישׁא |
| [4]καὶ ἀπὸ ἀγορᾶς, ἐὰν μὴ βαπτίσωνται, οὐκ ἐσθίουσι· καὶ ἄλλα πολλά ἐστιν ἃ παρέλαβον κρατεῖν, βαπτισμοὺς ποτηρίων καὶ ξεστῶν καὶ χαλκίων καὶ κλινῶν· |
[4]ומנ שׁוקא אלא עמדינ לא לעסינ וסגיאתא אחרניתא אית אילינ דקבלו דנטרונ מעמודיתא דכסא ודקסטא ודמאני נחשׁא ודערסתא |
| [5]ἔπειτα ἐπερωτῶσιν αὐτὸν οἱ Φαρισαῖοι καὶ οἱ γραμματεῖς· διατί οὐ περιπατοῦσιν οἱ μαθηταί σου κατὰ τὴν παράδοσιν τῶν πρεσβυτέρων, ἀλλ᾿ ἀνίπτοις χερσὶν ἐσθίουσι τὸν ἄρτον; |
[5]ושׁאלוהי ספרא ופרישׁא למנא תלמידיכ לא מהלכינ איכ משׁלמנותא דקשׁישׁא אלא כד לא משׁגנ אידיהונ אכלינ לחמא |
| [6]ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς ὅτι καλῶς προεφήτευσεν ῾Ησαΐας περὶ ὑμῶν τῶν ὑποκριτῶν, ὡς γέγραπται· οὗτος ὁ λαὸς τοῖς χείλεσί με τιμᾷ, ἡ δὲ καρδία αὐτῶν πόρρω ἀπέχει ἀπ᾿ ἐμοῦ· |
[6]הו דינ אמר להונ שׁפיר אתנבי עליכונ אשׁעיא נביא נסבי באפא איכ דכתיב דעמא הנא בספותה הו מיקר לי לבהונ דינ סגי רחיק מני |
| [7]μάτην δὲ σέβονταί με, διδάσκοντες διδασκαλίας ἐντάλματα ἀνθρώπων. |
[7]וסריקאית דחלינ לי כד מלפינ יולפנא דפוקדנא דבני אנשׁא |
| [8]ἀφέντες γὰρ τὴν ἐντολὴν τοῦ Θεοῦ κρατεῖτε τὴν παράδοσιν τῶν ἀνθρώπων, βαπτισμοὺς ξεστῶν καὶ ποτηρίων, καὶ ἄλλα παρόμοια τοιαῦτα πολλὰ ποιεῖτε. |
[8]שׁבקתונ גיר פוקדנא דאלהא ואחידינ אנתונ משׁלמנותא דבני אנשׁא מעמודיתא דכסא ודקסטא וסגיאתא אילינ דלהלינ דמינ |
| [9]καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς· καλῶς ἀθετεῖτε τὴν ἐντολὴν τοῦ Θεοῦ ἵνα τὴν παράδοσιν ὑμῶν τηρήσητε. |
[9]אמר להונ שׁפיר טלמינ אנתונ פוקדנא דאלהא דתקימונ משׁלמנותכונ |
| [10]Μωϋσῆς γὰρ εἶπε· τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα σου· καί· ὁ κακολογῶν πατέρα ἢ μητέρα θανάτῳ τελευτάτω· |
[10]מושׁא גיר אמר דיקר לאבוכ ולאמכ ומנ דמצחא לאבא ולאמא מותא נמות |
| [11]ὑμεῖς δὲ λέγετε· ἐὰν εἴπῃ ἄνθρωπος τῷ πατρὶ ἢ τῇ μητρί, κορβᾶν, ὅ ἐστι δῶρον, ὃ ἐὰν ἐξ ἐμοῦ ὠφεληθῇς, |
[11]אנתונ דינ אמרינ אנתונ אנ נאמר גברא לאבוהי או לאמה קורבני מדמ דמני תאתר |
| [12]καὶ οὐκέτι ἀφίετε αὐτὸν οὐδὲν ποιῆσαι τῷ πατρὶ αὐτοῦ ἢ τῇ μητρὶ αὐτοῦ, |
[12]ולא שׁבקינ אנתונ לה דנעבד מדמ לאבוהי או לאמה |
| [13]ἀκυροῦντες τὸν λόγον τοῦ Θεοῦ τῇ παραδόσει ὑμῶν ᾗ παρεδώκατε. καὶ παρόμοια τοιαῦτα πολλὰ ποιεῖτε. |
[13]ומסלינ אנתונ מלתא דאלהא מטל משׁלמנותא דאשׁלמתונ ודדמינ להלינ סגיאתא עבדינ אנתונ |
| [14]Καὶ προσκαλεσάμενος πάντα τὸν ὄχλον ἔλεγεν αὐτοῖς· ἀκούετέ μου πάντες καὶ συνίετε. |
[14]וקרא ישׁוע לכנשׁא כלה ואמר להונ שׁומעוני כלכונ ואסתכלו |
| [15]οὐδέν ἐστιν ἔξωθεν τοῦ ἀνθρώπου εἰσπορευόμενον εἰς αὐτὸν ὃ δύναται αὐτὸν κοινῶσαι, ἀλλὰ τὰ ἐκπορευόμενά ἐστι τὰ κοινοῦντα τὸν ἄνθρωπον. |
[15]לית מדמ דלבר מנ ברנשׁא הו ועאל לה דמשׁכח מסיב לה אלא מדמ דנפק מנה הו הו מסיב לבר אנשׁא |
| [16]εἴ τις ἔχει ὦτα ἀκούειν, ἀκουέτω]] |
[16]מנ דאית לה אדנא דנשׁמע נשׁמע |
| [17]Καὶ ὅτε εἰσῆλθεν εἰς οἶκον ἀπὸ τοῦ ὄχλου, ἐπηρώτων αὐτὸν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ περὶ τῆς παραβολῆς. |
[17]כד דינ על ישׁוע לביתא מנ כנשׁא שׁאלוהי תלמידוהי על מתלא הו |
| [18]καὶ λέγει αὐτοῖς· οὕτω καὶ ὑμεῖς ἀσύνετοί ἐστε; οὔπω νοεῖτε ὅτι πᾶν τὸ ἔξωθεν εἰσπορευόμενον εἰς τὸν ἄνθρωπον οὐ δύναται αὐτὸν κοινῶσαι; |
[18]אמר להונ הכנא אפ אנתונ עטלינ אנתונ לא ידעינ אנתונ דכל מדמ דמנ לבר עאל לבר אנשׁא לא משׁכח מסיב לה |
| [19]ὅτι οὐκ εἰσπορεύεται αὐτοῦ εἰς τὴν καρδίαν, ἀλλὰ εἰς τὴν κοιλίαν, καὶ εἰς τὸν ἀφεδρῶνα ἐκπορεύεται, καθαρίζον πάντα τὰ βρώματα. |
[19]דלא הוא ללבה עאל אלא לכרסה ומשׁתדא בתדכיתא דמדכיא כלה מאכולתא |
| [20]ἔλεγε δὲ ὅτι τὸ ἐκ τοῦ ἀνθρώπου ἐκπορευόμενον, ἐκεῖνο κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον. |
[20]מדמ דינ דנפק מנ ברנשׁא הו הו מסיב לבר אנשׁא |
| [21]ἔσωθεν γὰρ ἐκ τῆς καρδίας τῶν ἀνθρώπων οἱ διαλογισμοὶ οἱ κακοὶ ἐκπορεύονται, μοιχεῖαι, πορνεῖαι, φόνοι, |
[21]מנ לגו גיר מנ לבא דבני אנשׁא נפקנ מחשׁבתא בישׁתא גורא זניותא גנבותא קטלא |
| [22]κλοπαί, πλεονεξίαι, πονηρίαι, δόλος, ἀσέλγεια, ὀφθαλμὸς πονηρός, βλασφημία, ὑπερηφανία, ἀφροσύνη· |
[22]עלובותא בישׁותא נכלא צחנותא עינא בישׁתא גודפא שׁבהרנותא שׁטיותא |
| [23]πάντα ταῦτα τὰ πονηρὰ ἔσωθεν ἐκπορεύεται καὶ κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον. |
[23]הלינ כלהינ בישׁתא מנ לגו הו נפקנ ומסיבנ לה לברנשׁא |
| [24]Καὶ ἐκεῖθεν ἀναστὰς ἀπῆλθεν εἰς τὰ μεθόρια Τύρου καὶ Σιδῶνος. καὶ εἰσελθὼν εἰς οἰκίαν οὐδένα ἤθελε γνῶναι, καὶ οὐκ ἠδυνήθη λαθεῖν. |
[24]מנ תמנ קמ ישׁוע ואתא לתחומא דצור ודצידנ ועל לביתא חד ולא צבא הוא דאנשׁ נדע בה ולא אשׁכח דנטשׁא |
| [25]ἀκούσασα γὰρ γυνὴ περὶ αὐτοῦ, ἧς εἶχε τὸ θυγάτριον αὐτῆς πνεῦμα ἀκάθαρτον, ἐλθοῦσα προσέπεσε πρὸς τοὺς πόδας αὐτοῦ· |
[25]מחדא גיר שׁמעת אנתתא חדא מטלתה דאית הות לברתה רוחא טנפתא ואתת נפלת קדמ רגלוהי |
| [26]ἡ δὲ γυνὴ ἦν ῾Ελληνίς, Συροφοινίκισσα τῷ γένει· καὶ ἠρώτα αὐτὸν ἵνα τὸ δαιμόνιον ἐκβάλῃ ἐκ τῆς θυγατρὸς αὐτῆς. |
[26]הי דינ אנתתא איתיה הות חנפתא מנ פוניקא דסוריא ובעיא הות מנה דנפק שׁאדא מנ ברתה |
| [27]ὁ δὲ ᾿Ιησοῦς εἶπεν αὐτῇ· ἄφες πρῶτον χορτασθῆναι τὰ τέκνα· οὐ γάρ ἐστι καλὸν λαβεῖν τὸν ἄρτον τῶν τέκνων καὶ τοῖς κυναρίοις βαλεῖν. |
[27]ואמר לה ישׁוע שׁבוקי לוקדמ דנסבעונ בניא לא הות גיר שׁפירא דנסב לחמא דבניא ונרמא לכלבא |
| [28]ἡ δὲ ἀπεκρίθη καὶ λέγει αὐτῷ· ναί, Κύριε· καὶ τὰ κυνάρια ὑποκάτω τῆς τραπέζης ἐσθίουσιν ἀπὸ τῶν ψιχίων τῶν παιδίων. |
[28]הי דינ ענת ואמרא לה אינ מרי אפ כלבא מנ תחית פתורא אכלינ פרתותא דבניא |
| [29]καὶ εἶπεν αὐτῇ· διὰ τοῦτον τὸν λόγον ὕπαγε· ἐξελήλυθε τὸ δαιμόνιον ἐκ τῆς θυγατρός σου. |
[29]אמר לה ישׁוע זלי מטל הדא מלתא נפק לה שׁאדא מנ ברתכי |
| [30]καὶ ἀπελθοῦσα εἰς τὸν οἶκον αὐτῆς εὗρε τὸ παιδίον βεβλημένον ἐπὶ τὴν κλίνην καὶ τὸ δαιμόνιον ἐξεληλυθός. |
[30]ואזלת לביתה ואשׁכחת ברתה כד רמיא בערסא ונפיק מנה שׁאדה |
| [31]Καὶ πάλιν ἐξελθὼν ἐκ τῶν ὁρίων Τύρου καὶ Σιδῶνος ἦλθε πρὸς τὴν θάλασσαν τῆς Γαλιλαίας ἀνὰ μέσον τῶν ὁρίων Δεκαπόλεως. |
[31]תוב נפק ישׁוע מנ תחומא דצור ודצידנ ואתא לימא דגלילא בתחומא דעסרת-מדינתא |
| [32]καὶ φέρουσιν αὐτῷ κωφὸν μογιλάλον καὶ παρακαλοῦσιν αὐτὸν ἵνα ἐπιθῇ αὐτῷ τὴν χεῖρα. |
[32]ואיתיו לה חרשׁא חד פאקא ובעא הוו מנה דנסימ עלוהי אידא |
| [33]καὶ ἀπολαβόμενος αὐτὸν ἀπὸ τοῦ ὄχλου κατ᾿ ἰδίαν ἔβαλε τοὺς δακτύλους αὐτοῦ εἰς τὰ ὦτα αὐτοῦ, καὶ πτύσας ἥψατο τῆς γλώσσης αὐτοῦ, |
[33]ונגדה מנ כנשׁא בלחודוהי וארמי צבעתה באדנוהי ורק וקרב ללשׁנה |
| [34]καὶ ἀναβλέψας εἰς τὸν οὐρανὸν ἐστέναξε καὶ λέγει αὐτῷ· ἐφφαθά, ὅ ἐστι διανοίχθητι. |
[34]וחר בשׁמיא ואתתנח ואמר לה אתפתח |
| [35]καὶ εὐθέως διηνοίχθησαν αὐτοῦ αἱ ἀκοαὶ καὶ ἐλύθη ὁ δεσμὸς τῆς γλώσσης αὐτοῦ, καὶ ἐλάλει ὀρθῶς. |
[35]ובה בשׁעתא אתפתח אדנוהי ואשׁתרי אסרא דלשׁנה ומלל פשׁיקאית |
| [36]καὶ διεστείλατο αὐτοῖς ἵνα μηδενὶ εἴπωσιν· ὅσον δὲ αὐτὸς αὐτοῖς διεστέλλετο, μᾶλλον περισσότερον ἐκήρυσσον. |
[36]וזהר אנונ דלאנשׁ לא נאמרונ וכמא דהו מזהר הוא להונ הנונ יתיר מכרזינ הוו |
| [37]καὶ ὑπερπερισσῶς ἐξεπλήσσοντο λέγοντες· καλῶς πάντα πεποίηκε· καὶ τοὺς κωφοὺς ποιεῖ ἀκούειν καὶ τοὺς ἀλάλους λαλεῖν. |
[37]ויתיראית מתדמרינ הוו ואמרינ דכל מדמ שׁפיר עבד לחרשׁא עבד דנשׁמעונ ודלא ממללינ דנמללונ |