«
Peshitta NT (1905)
PesNT(1905)
Tregelles’ 2nd ed. from Alexandrinus, et al (1879)
Tregelles GNT
[1]וכנשׁו לותה פרישׁא וספרא דאתו מנ אורשׁלמ [1]Καὶ συνάγονται πρὸς αὐτὸν οἱ Φαρισαῖοι καί τινες τῶν γραμματέων, ἐλθόντες ἀπὸ Ἱεροσολύμων·
[2]וחזו אנשׁינ מנ תלמידוהי דאכלינ לחמא כד לא משׁגנ אידיהונ ואתעדלו [2]καὶ ἰδόντες τινὰς τῶν μαθητῶν αὐτοῦ ὅτι κοιναῖς χερσίν, τοῦτ᾽ ἔστιν ἀνίπτοις, ἐσθίουσιν τοὺς ἄρτους,
[3]כלהונ גיר יהודיא ופרישׁא אנ הו דבטילאית לא משׁיגינ אידיהונ לא לעסינ מטל דאחידינ משׁלמנותא דקשׁישׁא [3](οἱ γὰρ Φαρισαῖοι καὶ πάντες οἱ Ἰουδαῖοι, ἐὰν μὴ πυγμῇ νίψωνται τὰς χεῖρας, οὐκ ἐσθίουσιν, κρατοῦντες τὴν παράδοσιν τῶν πρεσβυτέρων,
[4]ומנ שׁוקא אלא עמדינ לא לעסינ וסגיאתא אחרניתא אית אילינ דקבלו דנטרונ מעמודיתא דכסא ודקסטא ודמאני נחשׁא ודערסתא [4]καὶ ἀπ᾽ ἀγορᾶς ἐὰν μὴ βαπτίσωνται, οὐκ ἐσθίουσιν. καὶ ἄλλα πολλά ἐστιν ἃ παρέλαβον κρατεῖν, βαπτισμοὺς ποτηρίων καὶ ξεστῶν καὶ χαλκίων καὶ κλινῶν·)
[5]ושׁאלוהי ספרא ופרישׁא למנא תלמידיכ לא מהלכינ איכ משׁלמנותא דקשׁישׁא אלא כד לא משׁגנ אידיהונ אכלינ לחמא [5]καὶ ἐπερωτῶσιν αὐτὸν οἱ Φαρισαῖοι καὶ οἱ γραμματεῖς, Διὰ τί οὐ περιπατοῦσιν οἱ μαθηταί σου κατὰ τὴν παράδοσιν τῶν πρεσβυτέρων, ἀλλὰ κοιναῖς χερσὶν ἐσθίουσιν τὸν ἄρτον;
[6]הו דינ אמר להונ שׁפיר אתנבי עליכונ אשׁעיא נביא נסבי באפא איכ דכתיב דעמא הנא בספותה הו מיקר לי לבהונ דינ סגי רחיק מני [6]ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς [ὅτι] Καλῶς ἐπροφήτευσεν Ἡσαΐας περὶ ὑμῶν τῶν ὑποκριτῶν, ὡς γέγραπται, Οὗτος ὁ λαὸς τοῖς χείλεσίν με τιμᾷ, ἡ δὲ καρδία αὐτῶν πόῤῥω ἀπέχει ἀπ᾽ ἐμοῦ·
[7]וסריקאית דחלינ לי כד מלפינ יולפנא דפוקדנא דבני אנשׁא [7]μάτην δὲ σέβονταί με διδάσκοντες διδασκαλίας, ἐντάλματα ἀνθρώπων.
[8]שׁבקתונ גיר פוקדנא דאלהא ואחידינ אנתונ משׁלמנותא דבני אנשׁא מעמודיתא דכסא ודקסטא וסגיאתא אילינ דלהלינ דמינ [8]ἀφέντες τὴν ἐντολὴν τοῦ θεοῦ, κρατεῖτε τὴν παράδοσιν τῶν ἀνθρώπων, [βαπτισμοὺς ξεστῶν καὶ ποτηρίων, καὶ ἄλλα παρόμοια τοιαῦτα πολλὰ ποιεῖτε.]
[9]אמר להונ שׁפיר טלמינ אנתונ פוקדנא דאלהא דתקימונ משׁלמנותכונ [9]καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς, Καλῶς ἀθετεῖτε τὴν ἐντολὴν τοῦ θεοῦ, ἵνα τὴν παράδοσιν ὑμῶν τηρήσητε.
[10]מושׁא גיר אמר דיקר לאבוכ ולאמכ ומנ דמצחא לאבא ולאמא מותא נמות [10]Μωυσῆς γὰρ εἶπεν, Τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα σου· καὶ Ὁ κακολογῶν πατέρα ἢ μητέρα θανάτῳ τελευτάτω·
[11]אנתונ דינ אמרינ אנתונ אנ נאמר גברא לאבוהי או לאמה קורבני מדמ דמני תאתר [11]ὑμεῖς δὲ λέγετε, Ἐὰν εἴπῃ ἄνθρωπος τῷ πατρὶ ἢ τῇ μητρί, Κορβᾶν, (ὅ ἐστιν Δῶρον,) ὃ ἐὰν ἐξ ἐμοῦ ὠφεληθῇς,
[12]ולא שׁבקינ אנתונ לה דנעבד מדמ לאבוהי או לאמה [12]οὐκέτι ἀφίετε αὐτὸν οὐδὲν ποιῆσαι τῷ πατρὶ ἢ τῇ μητρί,
[13]ומסלינ אנתונ מלתא דאלהא מטל משׁלמנותא דאשׁלמתונ ודדמינ להלינ סגיאתא עבדינ אנתונ [13]ἀκυροῦντες τὸν λόγον τοῦ θεοῦ τῇ παραδόσει ὑμῶν ᾗ παρεδώκατε· καὶ παρόμοια τοιαῦτα πολλὰ ποιεῖτε.
[14]וקרא ישׁוע לכנשׁא כלה ואמר להונ שׁומעוני כלכונ ואסתכלו [14]καὶ προσκαλεσάμενος πάλιν τὸν ὄχλον ἔλεγεν αὐτοῖς, Ἀκούσατέ μου πάντες καὶ σύνετε.
[15]לית מדמ דלבר מנ ברנשׁא הו ועאל לה דמשׁכח מסיב לה אלא מדמ דנפק מנה הו הו מסיב לבר אנשׁא [15]οὐδέν ἐστιν ἔξωθεν τοῦ ἀνθρώπου εἰσπορευόμενον εἰς αὐτόν, ὃ δύναται αὐτὸν κοινῶσαι· ἀλλὰ τὰ ἐκ τοῦ ἀνθρώπου ἐκπορευόμενα, [ἐκεῖνά] ἐστιν τὰ κοινοῦντα τὸν ἄνθρωπον.
[16]מנ דאית לה אדנא דנשׁמע נשׁמע [16][εἴ τις ἔχει ὦτα ἀκούειν, ἀκουέτω.]
[17]כד דינ על ישׁוע לביתא מנ כנשׁא שׁאלוהי תלמידוהי על מתלא הו [17]Καὶ ὅτε εἰσῆλθεν εἰς οἶκον ἀπὸ τοῦ ὄχλου, ἐπηρώτων αὐτὸν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ τὴν παραβολήν.
[18]אמר להונ הכנא אפ אנתונ עטלינ אנתונ לא ידעינ אנתונ דכל מדמ דמנ לבר עאל לבר אנשׁא לא משׁכח מסיב לה [18]καὶ λέγει αὐτοῖς, Οὕτως καὶ ὑμεῖς ἀσύνετοί ἐστε; οὐ νοεῖτε ὅτι πᾶν τὸ ἔξωθεν εἰσπορευόμενον εἰς τὸν ἄνθρωπον οὐ δύναται αὐτὸν κοινῶσαι;
[19]דלא הוא ללבה עאל אלא לכרסה ומשׁתדא בתדכיתא דמדכיא כלה מאכולתא [19]ὅτι οὐκ εἰσπορεύεται αὐτοῦ εἰς τὴν καρδίαν, ἀλλ᾽ εἰς τὴν κοιλίαν, καὶ εἰς τὸν ἀφεδρῶνα ἐκπορεύεται, καθαρίζων πάντα τὰ βρώματα.
[20]מדמ דינ דנפק מנ ברנשׁא הו הו מסיב לבר אנשׁא [20]ἔλεγεν δὲ ὅτι Τὸ ἐκ τοῦ ἀνθρώπου ἐκπορευόμενον, ἐκεῖνο κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον.
[21]מנ לגו גיר מנ לבא דבני אנשׁא נפקנ מחשׁבתא בישׁתא גורא זניותא גנבותא קטלא [21]ἔσωθεν γὰρ ἐκ τῆς καρδίας τῶν ἀνθρώπων οἱ διαλογισμοὶ οἱ κακοὶ ἐκπορεύονται, πορνεῖαι, κλοπαί, φόνοι,
[22]עלובותא בישׁותא נכלא צחנותא עינא בישׁתא גודפא שׁבהרנותא שׁטיותא [22]μοιχεῖαι, πλεονεξίαι, πονηρίαι, δόλος, ἀσέλγεια, ὀφθαλμὸς πονηρός, βλασφημία, ὑπερηφανία, ἀφροσύνη.
[23]הלינ כלהינ בישׁתא מנ לגו הו נפקנ ומסיבנ לה לברנשׁא [23]πάντα ταῦτα τὰ πονηρὰ ἔσωθεν ἐκπορεύεται καὶ κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον.
[24]מנ תמנ קמ ישׁוע ואתא לתחומא דצור ודצידנ ועל לביתא חד ולא צבא הוא דאנשׁ נדע בה ולא אשׁכח דנטשׁא [24]Καὶ ἐκεῖθεν ἀναστὰς ἀπῆλθεν εἰς τὰ ὅρια Τύρου καὶ Σιδῶνος. καὶ εἰσελθὼν εἰς οἰκίαν οὐδένα ἤθελεν γνῶναι, καὶ οὐκ ἠδυνήθη λαθεῖν.
[25]מחדא גיר שׁמעת אנתתא חדא מטלתה דאית הות לברתה רוחא טנפתא ואתת נפלת קדמ רגלוהי [25]ἀλλ᾽ εὐθὺς ἀκούσασα γυνὴ περὶ αὐτοῦ, ἧς εἶχεν τὸ θυγάτριον αὐτῆς πνεῦμα ἀκάθαρτον, ἐλθοῦσα προσέπεσεν πρὸς τοὺς πόδας αὐτοῦ·
[26]הי דינ אנתתא איתיה הות חנפתא מנ פוניקא דסוריא ובעיא הות מנה דנפק שׁאדא מנ ברתה [26]ἡ γυνὴ δὲ ἦν Ἑλληνίς, Σύρα Φοινίκισσα τῷ γένει, καὶ ἠρώτα αὐτὸν ἵνα τὸ δαιμόνιον ἐκβάλῃ ἐκ τῆς θυγατρὸς αὐτῆς.
[27]ואמר לה ישׁוע שׁבוקי לוקדמ דנסבעונ בניא לא הות גיר שׁפירא דנסב לחמא דבניא ונרמא לכלבא [27]καὶ ἔλεγεν αὐτῇ, Ἄφες πρῶτον χορτασθῆναι τὰ τέκνα· οὐ γάρ ἐστιν καλὸν λαβεῖν τὸν ἄρτον τῶν τέκνων καὶ τοῖς κυναρίοις βαλεῖν.
[28]הי דינ ענת ואמרא לה אינ מרי אפ כלבא מנ תחית פתורא אכלינ פרתותא דבניא [28]ἡ δὲ ἀπεκρίθη καὶ λέγει αὐτῷ, Ναὶ κύριε· καὶ τὰ κυνάρια ὑποκάτω τῆς τραπέζης ἐσθίουσιν ἀπὸ τῶν ψιχίων τῶν παιδίων.
[29]אמר לה ישׁוע זלי מטל הדא מלתא נפק לה שׁאדא מנ ברתכי [29]καὶ εἶπεν αὐτῇ, Διὰ τοῦτον τὸν λόγον ὕπαγε· ἐξελήλυθεν τὸ δαιμόνιον ἐκ τῆς θυγατρός σου.
[30]ואזלת לביתה ואשׁכחת ברתה כד רמיא בערסא ונפיק מנה שׁאדה [30]καὶ ἀπελθοῦσα εἰς τὸν οἶκον αὐτῆς εὗρεν τὸ παιδίον βεβλημένον ἐπὶ τὴν κλίνην καὶ τὸ δαιμόνιον ἐξεληλυθός.
[31]תוב נפק ישׁוע מנ תחומא דצור ודצידנ ואתא לימא דגלילא בתחומא דעסרת-מדינתא [31]Καὶ πάλιν ἐξελθὼν ἐκ τῶν ὁρίων Τύρου ἦλθεν διὰ Σιδῶνος εἰς τὴν θάλασσαν τῆς Γαλιλαίας ἀνὰ μέσον τῶν ὁρίων Δεκαπόλεως.
[32]ואיתיו לה חרשׁא חד פאקא ובעא הוו מנה דנסימ עלוהי אידא [32]καὶ φέρουσιν αὐτῷ κωφὸν καὶ μογγιλάλον, καὶ παρακαλοῦσιν αὐτὸν ἵνα ἐπιθῇ αὐτῷ τὴν χεῖρα.
[33]ונגדה מנ כנשׁא בלחודוהי וארמי צבעתה באדנוהי ורק וקרב ללשׁנה [33]καὶ ἀπολαβόμενος αὐτὸν ἀπὸ τοῦ ὄχλου κατ᾽ ἰδίαν ἔβαλεν τοὺς δακτύλους αὐτοῦ εἰς τὰ ὦτα αὐτοῦ καὶ πτύσας ἥψατο τῆς γλώσσης αὐτοῦ,
[34]וחר בשׁמיא ואתתנח ואמר לה אתפתח [34]καὶ ἀναβλέψας εἰς τὸν οὐρανὸν ἐστέναξεν, καὶ λέγει αὐτῷ, Ἐφφαθά, ὅ ἐστιν Διανοίχθητι.
[35]ובה בשׁעתא אתפתח אדנוהי ואשׁתרי אסרא דלשׁנה ומלל פשׁיקאית [35]καὶ ἠνοίγησαν αὐτοῦ αἱ ἀκοαί, καὶ ἐλύθη ὁ δεσμὸς τῆς γλώσσης αὐτοῦ, καὶ ἐλάλει ὀρθῶς.
[36]וזהר אנונ דלאנשׁ לא נאמרונ וכמא דהו מזהר הוא להונ הנונ יתיר מכרזינ הוו [36]καὶ διεστείλατο αὐτοῖς ἵνα μηδενὶ λέγωσιν· ὅσον δὲ αὐτοῖς διεστέλλετο, αὐτοὶ μᾶλλον περισσότερον ἐκήρυσσον.
[37]ויתיראית מתדמרינ הוו ואמרינ דכל מדמ שׁפיר עבד לחרשׁא עבד דנשׁמעונ ודלא ממללינ דנמללונ [37]καὶ ὑπερπερισσῶς ἐξεπλήσσοντο λέγοντες, Καλῶς πάντα πεποίηκεν· καὶ τοὺς κωφοὺς ποιεῖ ἀκούειν καὶ ἀλάλους λαλεῖν.
Author: Samuel Prideaux Tregelles, LL. D. (1813–1875)
Source: www.hagiascriptura.com

See information...
Top