|
|
| [1]And they gathered around him The Pharisees and the Scribes who had come from Jerusalem |
[1]וכנשׁו לותה פרישׁא וספרא דאתו מנ אורשׁלמ |
| [2]And they saw some of His disciples who were eating bread when not having washed their hands and they found fault |
[2]וחזו אנשׁינ מנ תלמידוהי דאכלינ לחמא כד לא משׁגנ אידיהונ ואתעדלו |
| [3]All of them for the Judeans and The Pharisees if are who carefully not wash their hands not eat because they keep the tradition of the elders |
[3]כלהונ גיר יהודיא ופרישׁא אנ הו דבטילאית לא משׁיגינ אידיהונ לא לעסינ מטל דאחידינ משׁלמנותא דקשׁישׁא |
| [4]And from the marketplace unless they bathe not do eat and many other things are those that they had received that they may keep the washings of cups and of pots and of vessels copper and of beds |
[4]ומנ שׁוקא אלא עמדינ לא לעסינ וסגיאתא אחרניתא אית אילינ דקבלו דנטרונ מעמודיתא דכסא ודקסטא ודמאני נחשׁא ודערסתא |
| [5]And they asked Him the Scribes and Pharisees Why? your disciples not do walk according to the tradition of the elders but while not having washed their hands they are eating bread |
[5]ושׁאלוהי ספרא ופרישׁא למנא תלמידיכ לא מהלכינ איכ משׁלמנותא דקשׁישׁא אלא כד לא משׁגנ אידיהונ אכלינ לחמא |
| [6]He but said to them beautifully prophesied of you Eshaia the prophet receivers of faces just as it is written people this with its lips is honoring me their heart is but very far from Me |
[6]הו דינ אמר להונ שׁפיר אתנבי עליכונ אשׁעיא נביא נסבי באפא איכ דכתיב דעמא הנא בספותה הו מיקר לי לבהונ דינ סגי רחיק מני |
| [7]And in vain they pay reverence to Me as they teach doctrines of the commandments of the children of men |
[7]וסריקאית דחלינ לי כד מלפינ יולפנא דפוקדנא דבני אנשׁא |
| [8]You forsake for the commandments of Alaha and keep you the traditions of the sons of men washings of cups and pots and many such things these like |
[8]שׁבקתונ גיר פוקדנא דאלהא ואחידינ אנתונ משׁלמנותא דבני אנשׁא מעמודיתא דכסא ודקסטא וסגיאתא אילינ דלהלינ דמינ |
| [9]He said to them well reject you the commandment of Alaha that you may establish your traditions |
[9]אמר להונ שׁפיר טלמינ אנתונ פוקדנא דאלהא דתקימונ משׁלמנותכונ |
| [10]Moshe for said to honor your father and your mother and whoever reviles father and mother the death he shall die |
[10]מושׁא גיר אמר דיקר לאבוכ ולאמכ ומנ דמצחא לאבא ולאמא מותא נמות |
| [11]You but saying are if shall say a man to his father or to his mother my offering is anything that from me you shall gain |
[11]אנתונ דינ אמרינ אנתונ אנ נאמר גברא לאבוהי או לאמה קורבני מדמ דמני תאתר |
| [12]And not allow you him that he should do anything for his father or his mother |
[12]ולא שׁבקינ אנתונ לה דנעבד מדמ לאבוהי או לאמה |
| [13]And rejecting you are the word of Alaha because of the traditions that you deliver and that are like these things many things doing you are |
[13]ומסלינ אנתונ מלתא דאלהא מטל משׁלמנותא דאשׁלמתונ ודדמינ להלינ סגיאתא עבדינ אנתונ |
| [14]And called Ieshu to the crowds all and He said to them hear Me all of you and understand |
[14]וקרא ישׁוע לכנשׁא כלה ואמר להונ שׁומעוני כלכונ ואסתכלו |
| [15]There is not anything outside of a son of man that also enters him that can defile him except the thing that proceeds from him that is defiling a son of man |
[15]לית מדמ דלבר מנ ברנשׁא הו ועאל לה דמשׁכח מסיב לה אלא מדמ דנפק מנה הו הו מסיב לבר אנשׁא |
| [16]Whoever ? has an ear that hears let him hear |
[16]מנ דאית לה אדנא דנשׁמע נשׁמע |
| [17]When but entered Ieshu the house from the crowds they asked Him His disciples about parable that |
[17]כד דינ על ישׁוע לביתא מנ כנשׁא שׁאלוהי תלמידוהי על מתלא הו |
| [18]He said to them so even you stupid are? not? knowing you that every thing that from outside entering a son of man not can defile him |
[18]אמר להונ הכנא אפ אנתונ עטלינ אנתונ לא ידעינ אנתונ דכל מדמ דמנ לבר עאל לבר אנשׁא לא משׁכח מסיב לה |
| [19]Because not it his heart enters but his belly and is discharged in excretion which purifies all foods |
[19]דלא הוא ללבה עאל אלא לכרסה ומשׁתדא בתדכיתא דמדכיא כלה מאכולתא |
| [20]The thing but that proceeds from a son of man that is defiling a son of man |
[20]מדמ דינ דנפק מנ ברנשׁא הו הו מסיב לבר אנשׁא |
| [21]From within for from the heart of the children of men proceed ideas evil adultery fornication theft murder |
[21]מנ לגו גיר מנ לבא דבני אנשׁא נפקנ מחשׁבתא בישׁתא גורא זניותא גנבותא קטלא |
| [22]Greed wickedness deceit harlotry an eye evil blasphemy boasting senselessness |
[22]עלובותא בישׁותא נכלא צחנותא עינא בישׁתא גודפא שׁבהרנותא שׁטיותא |
| [23]These all evils from within are proceeding and are defiling him a son of man |
[23]הלינ כלהינ בישׁתא מנ לגו הו נפקנ ומסיבנ לה לברנשׁא |
| [24]From there arose Ieshu and came to the coast of Tsur and of Tsidon and He entered house a certain and not He wanted had that a man would know Him and not He was able to be hidden |
[24]מנ תמנ קמ ישׁוע ואתא לתחומא דצור ודצידנ ועל לביתא חד ולא צבא הוא דאנשׁ נדע בה ולא אשׁכח דנטשׁא |
| [25]At once for heard a woman certain about Him whose had daughter a spirit unclean and she came falling before His feet |
[25]מחדא גיר שׁמעת אנתתא חדא מטלתה דאית הות לברתה רוחא טנפתא ואתת נפלת קדמ רגלוהי |
| [26]She but a woman ? was a pagan from Phuniqa of Surya and begging she was of Him that He would cast out the demon from her daughter |
[26]הי דינ אנתתא איתיה הות חנפתא מנ פוניקא דסוריא ובעיא הות מנה דנפק שׁאדא מנ ברתה |
| [27]And said to her Ieshu Let first be filled the children not it is for right to take the bread of the children and throw it to the dogs |
[27]ואמר לה ישׁוע שׁבוקי לוקדמ דנסבעונ בניא לא הות גיר שׁפירא דנסב לחמא דבניא ונרמא לכלבא |
| [28]She but answered and she said to Him Yes my lord even the dogs from under the table eat the crumbs from the children |
[28]הי דינ ענת ואמרא לה אינ מרי אפ כלבא מנ תחית פתורא אכלינ פרתותא דבניא |
| [29]Said to her Ieshu Go because of this saying has gone out it the demon from your daughter |
[29]אמר לה ישׁוע זלי מטל הדא מלתא נפק לה שׁאדא מנ ברתכי |
| [30]And she went to her house and she found her daughter while lying in bed and had been cast out from her the demon |
[30]ואזלת לביתה ואשׁכחת ברתה כד רמיא בערסא ונפיק מנה שׁאדה |
| [31]Again went out Ieshu from the coast of Tsur and Tsidon and He came to the sea of Galila in the coast of Ten Cities |
[31]תוב נפק ישׁוע מנ תחומא דצור ודצידנ ואתא לימא דגלילא בתחומא דעסרת-מדינתא |
| [32]And they brought to Him a deaf man a certain who was dumb and begged they Him that He would lay upon him hands |
[32]ואיתיו לה חרשׁא חד פאקא ובעא הוו מנה דנסימ עלוהי אידא |
| [33]And He drew him aside from the crowd alone and put His fingers in his ears and spat and He touched his tongue |
[33]ונגדה מנ כנשׁא בלחודוהי וארמי צבעתה באדנוהי ורק וקרב ללשׁנה |
| [34]And He gazed into heaven and He groaned and He said to him Be opened |
[34]וחר בשׁמיא ואתתנח ואמר לה אתפתח |
| [35]? and in that moment were opened his ears and was released a bond of his tongue and he spoke distinctly |
[35]ובה בשׁעתא אתפתח אדנוהי ואשׁתרי אסרא דלשׁנה ומלל פשׁיקאית |
| [36]And He warned them that a man not they should tell and as much as that which warned He them they the more proclaiming it were |
[36]וזהר אנונ דלאנשׁ לא נאמרונ וכמא דהו מזהר הוא להונ הנונ יתיר מכרזינ הוו |
| [37]And exceedingly astonished they were and they were saying that every thing beautifully He has done the deaf He has made to hear and him who not was speaking to speak |
[37]ויתיראית מתדמרינ הוו ואמרינ דכל מדמ שׁפיר עבד לחרשׁא עבד דנשׁמעונ ודלא ממללינ דנמללונ |