|
|
| [1]Ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις πάλιν πολλοῦ ὄχλου ὄντος καὶ μὴ ἐχόντων τί φάγωσι, προσκαλεσάμενος ὁ ᾿Ιησοῦς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ λέγει αὐτοῖς· |
[1]בהנונ דינ יומתא כד כנשׁא סגיאא אית הוא ולא אית הוא מדמ דנאכלונ קרא לתלמידוהי ואמר להונ |
| [2]σπλαγχνίζομαι ἐπὶ τὸν ὄχλον, ὅτι ἤδη ἡμέραι τρεῖς προσμένουσί μοι καὶ οὐκ ἔχουσι τί φάγωσι· |
[2]מתרחמ אנא על כנשׁא הנא דהא תלתא יומינ קויו לותי ולית להונ מנא נאכלונ |
| [3]καὶ ἐὰν ἀπολύσω αὐτοὺς νήστεις εἰς οἶκον αὐτῶν, ἐκλυθήσονται ἐν τῇ ὁδῷ· τινὲς γὰρ αὐτῶν ἀπὸ μακρόθεν ἥκασι. |
[3]ואנ הו דשׁרא אנא להונ כד צימינ לבתיהונ עיפינ באורחא אנשׁא דינ מנהונ מנ רוחקא אתיאינ |
| [4]καὶ ἀπεκρίθησαν αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ· πόθεν τούτους δυνήσεταί τις ὧδε χορτάσαι ἄρτων ἐπ᾿ ἐρημίας; |
[4]אמרינ לה תלמידוהי אימכא משׁכח אנשׁ הרכא בחורבא דנסבע לחמא להלינ כלהונ |
| [5]καὶ ἐπηρώτα αὐτούς· πόσους ἔχετε ἄρτους; οἱ δὲ εἶπον· ἑπτά. |
[5]ושׁאל אנונ הו כמא לחמינ אית לכונ אמרינ לה שׁבעא |
| [6]καὶ παρήγγειλε τῷ ὄχλῳ ἀναπεσεῖν ἐπὶ τῆς γῆς· καὶ λαβὼν τοὺς ἑπτὰ ἄρτους εὐχαριστήσας ἔκλασε καὶ ἐδίδου τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ ἵνα παρατιθῶσι· καὶ παρέθηκαν τῷ ὄχλῳ. |
[6]ופקד לכנשׁא דנסתמכונ על ארעא ונסב הנונ שׁבעא לחמינ וברכ וקצא ויהב לתלמידוהי דנסימונ וסמו לכנשׁא |
| [7]καὶ εἶχον ἰχθύδια ὀλίγα· καὶ αὐτὰ εὐλογήσας εἶπε παρατιθέναι καὶ αὐτά. |
[7]ואית הוו נונא קליל ואפ עליהונ ברכ ואמר דנסימונ אנונ |
| [8]ἔφαγον δὲ καὶ ἐχορτάσθησαν, καὶ ἦραν περισσεύματα κλασμάτων ἑπτὰ σπυρίδας. |
[8]ואכלו וסבעו ושׁקלו תותרא דקציא שׁבעא אספרידינ |
| [9]ἦσαν δὲ ὡς τετρακισχίλιοι· καὶ ἀπέλυσεν αὐτούς. |
[9]איתיהונ הוו דינ אנשׁא דאכלו איכ ארבעא אלפינ |
| [10]Καὶ ἐμβὰς εὐθὺς εἰς τὸ πλοῖον μετὰ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ ἦλθεν εἰς τὰ μέρη Δαλμανουθά. |
[10]ושׁרא אנונ וסלק מחדא לספינתא עמ תלמידוהי ואתא לאתרא דדלמנותא |
| [11]Καὶ ἐξῆλθον οἱ Φαρισαῖοι καὶ ἤρξαντο συζητεῖν αὐτῷ, ζητοῦντες παρ᾿ αὐτοῦ σημεῖον ἀπὸ τοῦ οὐρανοῦ, πειράζοντες αὐτόν. |
[11]ונפקו פרישׁא ושׁריו למבעא עמה ושׁאלינ הוו לה אתא מנ שׁמיא כד מנסינ לה |
| [12]καὶ ἀναστενάξας τῷ πνεύματι αὐτοῦ λέγει· τί ἡ γενεὰ αὕτη σημεῖον ἐπιζητεῖ; ἀμὴν λέγω ὑμῖν, εἰ δοθήσεται τῇ γενεᾷ ταύτῃ σημεῖον. |
[12]ואתתנח ברוחה ואמר מנא בעיא אתא שׁרבתא הדא אמינ אמר אנא לכונ דלא תתיהב לה אתא לשׁרבתא הדא |
| [13]καὶ ἀφεὶς αὐτοὺς εἰς τὸ πλοῖον ἀπῆλθε πάλιν. |
[13]ושׁבק אנונ וסלק לספינתא ואזלו להו עברא |
| [14]Καὶ ἐπελάθοντο λαβεῖν ἄρτους, καὶ εἰ μὴ ἕνα ἄρτον οὐκ εἶχον μεθ᾿ ἑαυτῶν ἐν τῷ πλοίῳ. |
[14]וטעו דנסבונ לחמא ואנ לא חדא גריצתא לית הוא עמהונ בספינתא |
| [15]καὶ διεστέλλετο αὐτοῖς λέγων· ὁρᾶτε, βλέπετε ἀπὸ τῆς ζύμης τῶν Φαρισαίων καὶ τῆς ζύμης ῾Ηρῴδου. |
[15]ופקד אנונ ואמר להונ חזו אזדהרו מנ חמירא דפרישׁא ומנ חמירה דהרודס |
| [16]καὶ διελογίζοντο πρὸς ἀλλήλους λέγοντες ὅτι ἄρτους οὐκ ἔχομεν. |
[16]ומתחשׁבינ הוו חד עמ חד ואמרינ דלחמא לית לנ |
| [17]καὶ γνοὺς ὁ ᾿Ιησοῦς λέγει αὐτοῖς· τί διαλογίζεσθε ὅτι ἄρτους οὐκ ἔχετε; οὔπω νοεῖτε οὐδὲ συνίετε; ἔτι πεπωρωμένην ἔχετε τὴν καρδίαν ὑμῶν; |
[17]ישׁוע דינ ידע ואמר להונ מנא רנינ אנתונ דלחמא לית לכונ לא עדמא להשׁא ידעינ אנתונ ולא מסתכלינ אנתונ עדכיל לבא קשׁיא אית לכונ |
| [18]ὀφθαλμοὺς ἔχοντες οὐ βλέπετε, καὶ ὦτα ἔχοντες οὐκ ἀκούετε; καὶ οὐ μνημονεύετε; |
[18]ועינא אית לכונ ולא חזינ אנתונ ואדנא אית לכונ ולא שׁמעינ אנתונ ולא עהדינ אנתונ |
| [19]ὅτε τοὺς πέντε ἄρτους ἔκλασα εἰς τοὺς πεντακισχιλίους, καὶ πόσους κοφίνους κλασμάτων πλήρεις ἤρατε; λέγουσιν αὐτῶ· δώδεκα. |
[19]כד הלינ חמשׁא לחמינ קצית לחמשׁא אלפינ כמא קופינינ דקציא כד מלינ שׁקלתונ אמרינ לה תרעסר |
| [20]ὅτε δὲ τοὺς ἑπτὰ εἰς τοὺς τετρακισχιλίους, πόσων σπυρίδων πληρώματα κλασμάτων ἤρατε; οἱ δὲ εἶπον· ἑπτά. |
[20]אמר להונ וכד שׁבעא לארבעא אלפינ כמא אספרידינ דקציא כד מלינ שׁקלתונ אמרינ שׁבעא |
| [21]καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς· οὔπω συνίετε; |
[21]אמר להונ איכו לא עדמא להשׁא מסתכלינ אנתונ |
| [22]Καὶ ἔρχεται εἰς Βηθσαϊδά. καὶ φέρουσιν αὐτῷ τυφλὸν καὶ παρακαλοῦσιν αὐτὸν ἵνα αὐτοῦ ἅψηται. |
[22]ואתא לבית-צידא ואיתיו לה סמיא ובעינ הוו מנה דנקרוב לה |
| [23]καὶ ἐπιλαβόμενος τῆς χειρὸς τοῦ τυφλοῦ ἐξήγαγεν αὐτὸν ἔξω τῆς κώμης, καὶ πτύσας εἰς τὰ ὄμματα αὐτοῦ, ἐπιθεὶς τὰς χεῖρας αὐτῷ ἐπηρώτα αὐτὸν εἴ τι βλέπει. |
[23]ואחד באידה דסמיא ואפקה לבר מנ קריתא ורק בעינוהי וסמ אידה ושׁאלה דמנא חזא |
| [24]καὶ ἀναβλέψας ἔλεγε· βλέπω τοὺς ἀνθρώπους ὡς δένδρα περιπατοῦντας. |
[24]וחר ואמר חזא אנא בנינשׁא איכ אילנא דמהלכינ |
| [25]εἶτα πάλιν ἐπέθηκε τὰς χεῖρας ἐπὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ καὶ ἐποίησεν αὐτὸν ἀναβλέψαι, καὶ ἀποκατεστάθη, καὶ ἐνέβλεψε τηλαυγῶς ἅπαντας. |
[25]תוב סמ אידה על עינוהי ותקנ וחזא הוא כל מדמ נהיראית |
| [26]καὶ ἀπέστειλεν αὐτὸν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ λέγων· μηδὲ εἰς τὴν κώμην εἰσέλθῃς μηδὲ εἴπῃς τινὶ ἐν τῇ κώμῃ. |
[26]ושׁדרה לביתה ואמר אפ לא לקריתא תעול ולא תאמר לאנשׁ בקריתא |
| [27]Καὶ ἐξῆλθεν ὁ ᾿Ιησοῦς καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ εἰς τὰς κώμας Καισαρείας τῆς Φιλίππου· καὶ ἐν τῇ ὁδῷ ἐπηρώτα τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ λέγων αὐτοῖς· τίνα με λέγουσιν οἱ ἄνθρωποι εἶναι; |
[27]ונפק ישׁוע ותלמידוהי לקוריא דקסריא-דפיליפוס ומשׁאל הוא לתלמידוהי באורחא ואמר להונ מנו אמרינ עלי אנשׁא דאיתי |
| [28]οἱ δὲ ἀπεκρίθησαν· ᾿Ιωάννην τὸν βαπτιστήν, καὶ ἄλλοι ᾿Ηλίαν, ἄλλοι δὲ ἕνα τῶν προφητῶν. |
[28]הנונ דינ אמרו דיוחננ מעמדנא ואחרנא דאליא ואחרנא חד מנ נביא |
| [29]καὶ αὐτὸς λέγει αὐτοῖς· ὑμεῖς δὲ τίνα με λέγετε εἶναι; ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Πέτρος λέγει αὐτῷ· σὺ εἶ ὁ Χριστός. |
[29]אמר להונ ישׁוע אנתונ דינ מנו אמרינ אנתונ עלי דאיתי ענא שׁמעונ כאפא ואמר לה אנת הו משׁיחא ברה דאלהא חיא |
| [30]καὶ ἐπετίμησεν αὐτοῖς ἵνα μηδενὶ λέγωσι περὶ αὐτοῦ. |
[30]וכאא בהונ דלאנשׁ לא נאמרונ עלוהי |
| [31]Καὶ ἤρξατο διδάσκειν αὐτοὺς ὅτι δεῖ τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου πολλὰ παθεῖν, καὶ ἀποδοκιμασθῆναι ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων καὶ τῶν ἀρχιερέων καὶ τῶν γραμματέων, καὶ ἀποκτανθῆναι, καὶ μετὰ τρεῖς ἡμέρας ἀναστῆναι· |
[31]ושׁרי הוא למלפו אנונ דעתיד הו ברה דאנשׁא דנחשׁ סגי ודנסתלא מנ קשׁישׁא ומנ רבי כהנא ומנ ספרא ונתקטל וליומא דתלתא יומינ נקומ |
| [32]καὶ παρρησίᾳ τὸν λόγον ἐλάλει. καὶ προσλαβόμενος αὐτὸν ὁ Πέτρος ἤρξατο ἐπιτιμᾶν αὐτῷ. |
[32]ועינ בגלא מלתא ממלל הוא ודברה כאפא ושׁרי למכאא בה |
| [33]ὁ δὲ ἐπιστραφεὶς καὶ ἰδὼν τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ ἐπετίμησε τῷ Πέτρῳ λέγων· ὕπαγε ὀπίσω μου, σατανᾶ· ὅτι οὐ φρονεῖς τὰ τοῦ Θεοῦ, ἀλλὰ τὰ τῶν ἀνθρώπων. |
[33]הו דינ אתפני וחר בתלמידוהי וכאא בשׁמעונ ואמר זל לכ לבסתרי סטנא דלא רנא אנת דאלהא אלא דבנינשׁא |
| [34]Καὶ προσκαλεσάμενος τὸν ὄχλον σὺν τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ εἶπεν αὐτοῖς· ὅστις θέλει ὀπίσω μου ἀκολουθεῖν, ἀπαρνησάσθω ἑαυτὸν καὶ ἀράτω τὸν σταυρὸν αὐτοῦ, καὶ ἀκολουθείτω μοι. |
[34]וקרא ישׁוע לכנשׁא עמ תלמידוהי ואמר להונ מנ דצבא דנאתא בתרי נכפור בנפשׁה ונשׁקול זקיפה ונאתא בתרי |
| [35]ὃς γὰρ ἂν θέλῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ σῶσαι, ἀπολέσει αὐτήν· ὃς δ᾿ ἂν ἀπολέσῃ τὴν ἑαυτοῦ ψυχὴν ἕνεκεν ἐμοῦ καὶ τοῦ εὐαγγελίου, οὗτος σώσει αὐτήν. |
[35]כל מנ דצבא גיר דנחא נפשׁה נובדיה וכל דנובד נפשׁה מטלתי ומטל סברתי נחיה |
| [36]τί γὰρ ὠφελήσει ἄνθρωπον ἐὰν κερδήσῃ τὸν κόσμον ὅλον, καὶ ζημιωθῇ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ; |
[36]מנא גיר נתעדר ברנשׁא אנ עלמא כלה נאתר ונפשׁה נחסר |
| [37]ἢ τί δώσει ἄνθρωπος ἀντάλλαγμα τῆς ψυχῆς αὐτοῦ; |
[37]או מנא נתל ברנשׁא תחלופא דנפשׁה |
| [38]ὃς γὰρ ἐὰν ἐπαισχυνθῇ με καὶ τοὺς ἐμοὺς λόγους ἐν τῇ γενεᾷ ταύτῃ τῇ μοιχαλίδι καὶ ἁμαρτωλῷ, καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐπαισχυνθήσεται αὐτὸν ὅταν ἔλθῃ ἐν τῇ δόξῃ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ μετὰ τῶν ἀγγέλων τῶν ἁγίων. |
[38]כל גיר דנבהת בי ובמלי בשׁרבתא הדא חטיתא וגירתא ואפ ברה דאנשׁא נבהת בה מא דאתא בשׁובחא דאבוהי עמ מלאכוהי קדישׁא |