|
|
| [1]הידינ קרבו לות ישׁוע פרישׁא וספרא דמנ אורשׁלמ ואמרינ |
[1]Then came to Jesus the Scribes and Pharisees, which were of Jerusalem, saying, |
| [2]למנא תלמידיכ עברינ על משׁלמנותא דקשׁישׁא ולא משׁיגינ אידיהונ מא דאכלינ לחמא |
[2]Why do thy disciples transgress the tradition of the Elders? for they wash not their hands when they eat bread. |
| [3]ענא ישׁוע ואמר להונ למנא אפ אנתונ עברינ אנתונ על פוקדנא דאלהא מטל משׁלמנותכונ |
[3]But he answered and said unto them, Why do ye also transgress the commandment of God by your tradition? |
| [4]אלהא גיר אמר יקר לאבוכ ולאמכ ומנ דמצחא לאבוהי ולאמה ממת נמות |
[4]For God hath commanded, saying, Honor thy father and mother: and he that curseth father or mother, let him die the death. |
| [5]אנתונ דינ אמרינ אנתונ כל מנ דנאמר לאבא או לאמא קורבני מדמ דתתהנא מני ולא ניקר לאבוהי או לאמה |
[5]But ye say, Whosoever shall say to father or mother, By the gift that is offered by me, thou mayest have profit, |
| [6]ובטלתונ מלתא דאלהא מטל משׁלמנותכונ דילכונ |
[6]Though he honor not his father, or his mother, shall be free: thus have ye made the commandment of God of no authority by your tradition. |
| [7]נסבי באפא שׁפיר אתנבי עליכונ אשׁעיא נביא ואמר |
[7]O hypocrites, Isaiah prophesied well of you, saying, |
| [8]עמא הנא בספותה הו מיקר לי לבהונ דינ סגי רחיק מני |
[8]This people draweth near unto me with their mouth, and honoreth me with the lips, but their heart is far off from me. |
| [9]וסריקאית דחלינ לי כד מלפינ יולפנא דפוקדנא דבנינשׁא |
[9]But in vain they worship me, teaching for doctrines, mens precepts. |
| [10]וקרא לכנשׁא ואמר להונ שׁמעו ואסתכלו |
[10]Then he called the multitude unto him, and said to them, Hear and understand. |
| [11]לא הוא מדמ דעאל לפומא מסיב לברנשׁא אלא מדמ דנפק מנ פומא הו הו מסיב לברנשׁא |
[11]That which goeth into the mouth, defileth not the man, but that which cometh out of the mouth, that defileth the man. |
| [12]הידינ קרבו תלמידוהי ואמרינ לה ידע אנת דפרישׁא דשׁמעו מלתא הדא אתכשׁלו |
[12]Then came his disciples, and said unto him, Perceivest thou not, that the Pharisees are offended in hearing this saying? |
| [13]הו דינ ענא ואמר להונ כל נצבתא אידא דלא נצבה אבי דבשׁמיא תתעקר |
[13]But he answered and said, Every plant which mine heavenly Father hath not planted, shall be rooted up. |
| [14]שׁבוקו להונ סמיא אנונ נגודא דסמיא סמיא דינ לסמיא אנ נדבר תריהונ בגומצא נפלינ |
[14]Let them alone, they be the blind leaders of the blind: and if the blind lead you blind, both shall fall into the ditch. |
| [15]וענא שׁמעונ כאפא ואמר לה מרי פשׁק לנ מתלא הנא |
[15]Then answered Peter, and said to him, Declare unto us this parable. |
| [16]הו דינ אמר להונ עדמא להשׁא אפ אנתונ לא מסתכלינ אנתונ |
[16]Then said Jesus, Are ye yet without understanding? |
| [17]לא ידעינ אנתונ דמדמ דעאל לפומא לכרסא הו אזל ומנ תמנ בתדכיתא משׁתדא לבר |
[17]Perceive ye not yet, that whatsoever entereth into the mouth, goeth into the belly, and is cast out into the draught? |
| [18]מדמ דינ דמנ פומא נפק מנ לבא נפק והויו מסיב לה לברנשׁא |
[18]But those things which proceed out of the mouth, come from the heart, and they defile the man. |
| [19]מנ לבא הו גיר נפקנ מחשׁבתא בישׁתא גורא קטלא זניותא גנבותא סהדות שׁוקרא גודפא |
[19]For out of the heart come evil thoughts, murders, adulteries, fornications, thefts, false testimonies, slanders. |
| [20]הלינ אנינ דמסיבנ לברנשׁא אנ אנשׁ דינ נלעס כד לא משׁגנ אידוהי לא מסתיב |
[20]These are the things, which defile the man: but to eat with unwashen hands, defileth not the man. |
| [21]ונפק מנ תמנ ישׁוע ואתא לתחומא דצור ודצידנ |
[21]And Jesus went thence, and departed into the coasts of Tyre and Sidon. |
| [22]והא אנתתא כנעניתא מנ תחומא הנונ נפקת כד קעיא ואמרא אתרחמ עלי מרי ברה דדויד ברתי בישׁאית מתדברא מנ שׁאדא |
[22]And behold, a woman a Canaanite came out of the same coasts, and cried, saying unto him, Have mercy on me, O Lord, the son of David: my daughter is miserably vexed with a devil. |
| [23]הו דינ לא פניה פתגמא וקרבו תלמידוהי בעו מנה ואמרינ שׁריה דקעיא בתרנ |
[23]But he answered her not a word. Then came to him his disciples, and besought him, saying, Send her away, for she cryeth after us. |
| [24]הו דינ ענא ואמר להונ לא אשׁתדרת אלא לות ערבא דטעו מנ בית יסריל |
[24]But he answered, and said, I am not sent, but unto the lost sheep of the house of Israel. |
| [25]הי דינ אתת סגדת לה ואמרת מרי עדריני |
[25]Yet she came and worshipped him, saying, Lord, help me. |
| [26]אמר לה ישׁוע לא שׁפיר למסב לחמא דבניא ולמרמיו לכלבא |
[26]And he answered, and said, It is not good to take the childrens bread, and to cast it to whelps. |
| [27]הי דינ אמרת אינ מרי אפ כלבא אכלינ מנ פרתותא דנפלינ מנ פתורא דמריהונ וחאינ |
[27]But she said, Truth, Lord: yet indeed the whelps eat of the crumbs, which fall from their master's table. |
| [28]הידינ אמר לה ישׁוע או אנתתא רבא הי הימנותכי נהוא לכי איכ דצביא אנתי ואתאסית ברתה מנ הי שׁעתא |
[28]Then Jesus answered, and said unto her, O woman, great is thy faith: be it to thee, as thou desirest. And her daughter was made whole at that hour. |
| [29]ושׁנינ מנ תמנ ישׁוע ואתא על גנב ימא דגלילא וסלק לטורא ויתב תמנ |
[29]So Jesus went away from thence, and came near unto the sea of Galilee, and went up into a mountain and sat down there. |
| [30]וקרבו לותה כנשׁא סגיאא דאית הוו עמהונ חגירא וסמיא וחרשׁא ופשׁיגא ואחרנא סגיאא וארמיו אנונ לות רגלוהי דישׁוע ואסי אנונ |
[30]And great multitudes came unto him, having with them, halt, blind, dumb, maimed and many other, and cast them down at Jesus feet, and he healed them. |
| [31]איכ דנתדמרונ כנשׁא הנונ דחזינ חרשׁא דממללינ ופשׁיגא דמתחלמינ וחגירא דמהלכינ וסמיא דחזינ ושׁבחו לאלהא דיסריל |
[31]In so much that the multitude wondered, to see the dumb speak, the maimed whole, the halt to go, and the blind to see: and they glorified the God of Israel. |
| [32]הו דינ ישׁוע קרא לתלמידוהי ואמר להונ מתרחמ אנא על כנשׁא הנא דהא תלתא יומינ קויו לותי ולית להונ מא דנאכלונ ודאשׁרא אנונ כד צימינ לא צבא אנא דלמא נעופונ באורחא |
[32]Then Jesus called his disciples unto him, and said, I have compassion on this multitude, because they have continued with me already three days, and have nothing to eat: and I will not let them depart fasting, lest they faint in the way. |
| [33]אמרינ לה תלמידוהי אימכא לנ בחורבא לחמא דנסבע כנשׁא הנא כלה |
[33]And his disciples said unto him, Whence should we get so much bread in the wilderness, as should suffice so great a multitude! |
| [34]אמר להונ ישׁוע כמא לחמינ אית לכונ אמרינ לה שׁבעא וקליל נונא דקדקא |
[34]And Jesus said unto them, How many loaves have ye? And they said, Seven, and a few little fishes. |
| [35]ופקד לכנשׁא דנסתמכונ על ארעא |
[35]Then he commanded the multitude to sit down on the ground, |
| [36]ושׁקל להנונ שׁבעא לחמינ ולנונא ושׁבח וקצא ויהב לתלמידוהי ותלמידא יהבו לכנשׁא |
[36]And took the seven loaves, and the fishes, and gave thanks, and break them, and gave to his disciples, and the disciples to the multitude. |
| [37]ואכלו כלהונ וסבעו ושׁקלו תותרא דקציא מלא שׁבעא אספרידינ |
[37]And they did all eat, and were sufficed: and they took up of the fragments that remained, seven baskets full. |
| [38]הנונ דינ דאכלו הוינ הוו ארבעא אלפינ גברא סטר מנ נשׁא וטליא |
[38]And they that had eaten, were four thousand men, beside women, and little children. |
| [39]וכד שׁרא לכנשׁא סלק לאלפא ואתא לתחומא דמגדו |
[39]Then Jesus sent away the multitude, and took ship, and came into the parts of Magdala. |