⚠ ESB.bible is currently under construction ⚠
➕
←
Matthew
Mat
27
→
[1]ויהי בבקר כל גדולי החכמים והקדמונים לקחו עצה נגד יש''ו שמכל וכל יהרגוהו [2]וקשור הוליכוהו לבית פו''טץ פילא''ט שהיה גזבר [3]ואז כאשר ראה יודא אסכריוטא שהיה נדון התחיל לשוב בתשובה וחזר השלשים דינרים לגדול הכהנים ולזקני העם [4]אמר אני חטאתי ששפכתי דם נקי והם אמרו לו מה לנו אתה תראה [5]וזרק המעות במקדש והלך לו ולקח חבל אחת ותלה עצמו [6]וגדולי הכהנים כאשר לקחו המעות אמרו לא יתכן שלשים אלו המעות במקדש שדמי דם הם שנתנו בעד דמי יש''ו [7]ויועצו ויתנו אותם בעד שדה אדם יוצר חרס בעד שיגברו שם הגרים [8]ולכן נקרא אותו שדה אהל דם עד היום הזה [9]אז נשלם מאמר זכריה הנביא ואומר להם אם טוב בעיניכם רבו שכרי ואם חדלו וישקלו שכרי שלשים כסף ויאמר ‏𐤉𐤇𐤅𐤇‎ אלי השליכו אל היוצר וזהו מהאדם היוצר חרס [10]כאשר אדוני צוה [11]ויש''ו היה עומד לפני פילא''ט ושאל לו האתה הוא מלך היהודים ויש''ו אמר אתה אומר [12]וכאשר יש''ו היה רודף בעד גדולי הכהנים וזקני העם לשום דבר שהיו אומרים עליו לא היה עונה [13]ופילא''ט אמר לו אינך רואה כמה עדיות יש נגדך [14]ויש''ו לא ענה אליו דבר ופילא''ט היה נפלא מזה מאד [15]וביום החג הנכבד של פסח היה מנהגם שגזבר העיר היה לתת לעם אסור אחד מהאסורים אותו אשר ירצו [16]וביד פילא''ט היה חבוש אחד שהיה כמעט שוטה שמו ברב''ש ונלקח על רצחה ושם אותו בבור [17]וכאשר נאספו אמר להם פילא''ט איזה מאלו תרצו שאניח ברבא''ש או יש''ו שנפרא משיח [18]לפי שפילא''ט היה יודע שעל שנאת חנם נלקח [19]ובעודו יושב בכסא אשתו שלחה לו שליח לאמר אחילה אני ממך שבשום ענין לא תאמר דבר כנגד אותו צדיק שבזאת הילילה סבלתי ענינים רבים במראה בעדו [20]וגדולי הכהנים וזקני הדת הקהילו לעם ישאלו את ברבאש ושיש''ו ימית [21]ויען להם פילא''ט איזה מהם תרצו שנניח והם אמרו ברבאש [22]ויאמר להם פילאט א''כ מה אעשה מיש''ו הנקרא משיח וכולם ענו שיתלה [23]ופילא''ט אמר להם איזו רעה עשה והם בחוזק היו זועקים יתלוהו יתלוהו יתלוהו [24]ופילאט''וש בראותו שלא היה תקומה ולא יכול להשלים שום דבר עמהם קודם שיקום בעד זה קטטה גדולה בעם לקח מים ורחץ ידיו בפני העם ואמר אני נקי מהם שמרו לכם מה תעשו [25]וענו כל העם ואמרו דמו יהיה עלינו ועל זרענו [26]ואז הניח לה ברבאש ומסר להם יש''ו לקוי ומעונה שיתלוהו [27]אז פרשי החצר לקחו ליש''ו במשמר ויקהלו בפני קהל רב מעמים רבים [28]וילבישוהו ליש''ו בגדי משי ויעטפוהו מעיל משי ירוק [29]ועשו עטרה מקוצים וישימהו על ראשו ושמו לו קנה אחת ביד הימנית וכורעים היו מלעיגים ממנו שלום עליך מלך היהודים [30]ורוקקים לו בפניו יהיו לוקחים הקנה ומכים בראשו [31]וכאשר הלעיגו ממנו הפשיטו ממנו המעיל והלבישוהו מלבושו וצוו לתלותו [32]ועודם יוצאים מהעיר פגעו באיש ששמו שמעון הכנעני ואנסוהו שיוליך הצליבה ר''ל השתי וערב [33]ובאו למקים נקרא גולגוטא הוא הר קאלווארי [34]ונתנו לו יין מזוג במרה וכאשר התחיל לשתות הרגישו ולא ירצה לשתות [35]ואחר כאשר שמוהו בצליבה חלקו בגדו בגורל [36]‏[No verse] [37]ואחר הניחו לו על ראשו מכתב אחד שהיה אומר זה יש''ו נאזרת מלך ישראל [38]אז נתלו עמו שני גנבים האחד לימינו והאחד לשמאלו [39]והעוברים היו מלעיגים ממנו ומניעים ראש [40]ואומרים ראה אפשר חרבת מקדש האל ובעוד שלשה ימים תושיע עצמך ואם אתה בן האל רד מן הצליבה [41]וגדולי הכהנים וזקני העם היו מלעיגים ממנו ואומרים [42]האחרים הושיע ועצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד מן העץ ונאמין [43]כי הוא נשען באל יושיעהו עתה אם ירצה שהוא אמר שהוא בן האלקים [44]ואותם הדברים עצמם אמרו לו הגנבים שהיו נתלים עמו [45]ולשעה ששית נעשו חשוכות בכל העולם ועמדו עד שעה תשיעית [46]יש''ו צעק בקול גדול אומר בלשון הקודש אלי אלי למה עזבתני [47]ואחד מהעומדים שם אמר זה קורא לאליה [48]ומיד לקח אספוג ומלאהו חומץ ונתן לו לשתות [49]והאחרים היו אומרים נראה אם יבא אליה ויושיעהו [50]ויש''ו צעק פעם אחרת בקול גדול ושלח נשמתו לאביו [51]ומיד נקרע פרכת המקדש לשני קרעים מלמעלה למטה ורעשה הארץ ונשתברו האבנים [52]והקברים נפתחו ורבים מישיני אדמת עפר קמו [53]ויצאו מקבורתם ואחר שחיו באו בעיר הקדש ונגלו לרבים [54]ושר המאה והעומדים עמו לשמור יש''ו ראו הרעשת הארץ והדברים שנעשו ויפחדו מאד ואומרים באמת זה היה בן האלוק [55]והיו שם נשים רבות שהיו עומדות מרחוק מאותן אשר שמשו ליש''ו מהגליל עד כה [56]ובכללן היתה מאריאה מגדלינה ומרים אמ יעקב ויוסף ואם בני זבדאל [57]ולעת ערב בא אדם עשיר שהיה מכרנאסיאה שמו יוסף והיה תלמיד מיש''ו [58]והלך לפילא''ט ושאל לו הגוף מיש''ו ופעלא''ט צוה שיתנוהו לו [59]ויוסף לקחו וכרכו בבגד משי חשוב מאד [60]ושם אותו בקברו שהיה נחצב חדש מאבן ושם אבן גדולה על פי הקבר [61]‏[No verse] [62]וממחרת הפסח גדולי הכהנים והפרושים באו לפילאט [63]ואמרו לו אדוננו אנו מזכירים שזה השפרן היה אומר בעודו בחיים שלקץ שלשה ימים יעמוד ויחיה [64]ולכן צוה לשמור קברו עד יום השלישי שבאולי איזה מתלמידיו יבא ויגנוב אותו ואחר יאמרו לעם שעמד מהמות ואם יעשו גדל יהיה עון האחרון מן הראשון [65]ופילאט אמר להם בקשו שומרים שמרו היותר טוב שתוכלו [66]והם שלמו בנין הקבר והתמוהו והניחו שם שומרים
Credit

Author: Shem-Tob ben Isaac Ibn Shaprut (14th century)

See information...
Top