[1]ויהי כאשר כלה יש''ו לדבר כל הדברים האלה אמר לתלמידיו[2]הלא תדעו שאחר שני ימים יהיה הפסח ובן האדם ימסר ביד היהודים לצליבה[3]אז נאספו סגני הכהנים וגדולי העם בחצר נגיד הכהנים ושמו קאיפש[4]ויועצו יחדיו לתפוש את יש''ו בערמה ולהירגו[5]ויאמרו לא יהיה בחג פן שאון יהיה בעם[6]ויהי כאשר היה יש''ו בכפר חנניה בבית סימון המצורע[7]נגשה אליו אשה אחת בפך משיחה יקרה ותיצק אותו על ראשו והוא מסבה לשלחן[8]וירע להם מאד מדוע האבדון הזה[9]יוכל למוכלה במחיר רב ולתת לעניים[10]ויש''ו היודע כל דבר לאיזה ענין נעשה אמר להם אתם מאשימים את האשה הזאת באמת מעשה טוב ונפלא עשתה עמדי[11]כי העניים יחיו עמכם תמיד ואני לו אהיה עמכם תמיד[12]ושמה זאת בגופי רומז לקבורתי[13]אמן אני אימר לכם בכל מקום אשר תקרא בשורה זו לעז אוונגיל בכל העולם יאמר אשר עשה זאת בזכרי[14]אז הלך אחד מהשנים עשר ששמו יודא אשכריוטו לגדולי הכהנים[15]ויאמר מה תתנו לי ואני אמסור יש''ו לכם ויפסקו אתו שלשים כסף[16]ומכאן ואילך בקש ענין למסור אותו[17]וביום הראשון של חג המצות קרבו התלמידים ליש''ו לאמר אנה נכין לך אכילת הפסח[18]ויאמר להם לכו אל העיר לאיזה איש שידבנו לבו לעשות ואמרו לו כה אמר הרב זמני קרוב הוא עמך ויעשה פסח עם תלמידי[19][No verse][20]ויהי לעת ערב והוא יושב לשלחן עם י''ב תלמידיו[21]כאמר היו אוכלים אמר להם אומר אני לכם שאחד מכם ימסרני[22]ויתעצבו מאד ויאמרו לו כל אחד לאמר אדוני האני זה[23]ויענ להם הטובל ידו עמי בקערה הוא ימכרני וכולם היו אוכלים בקערה אחת לכן לא הכירוהו שאלו הכירוהו השמידוהו[24]ויאמר להם יש''ו אמת שבן האדם הולך ככתוב בו אוי לאדם ההוא אשר בשבילו בן אדם ימסר טוב לו שלא נולד לאיש ההוא[25]ויען יודא אשר מכרו ויאמר לו רבי האני זה ויאמר אתה דברת[26]המה אוכלים ויקח יש''ו לחם ויברך ויחלקהו ויתן לתלמידיו ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי[27]ויקח את הכוס ויתן שבחים לאביו ויתן להם ויאמר שתו מזה כולכם[28]זהו דמי מברית חדשה אשר ישפך בעבור הרבים לכפרת עונות[29]אומר אני לכם לא אשתה אני מכאן ואילך מפרי הגפן הזאת עד היום ההוא שאשתה אותו חדש עמכם במלכות שמים[30]ויכלו ויצאו להר הזתים[31]אז אמר יש''ו לתלמידיו באו כלכם התעצבו עלי הלילה שכן כתיב הך את הרועה ותפוצינה הרועים[32]ואחרי קומי מהמיתה אגלה לכם בגליל[33]ויען פיט''רוש ויאמר לו אם כלם יעצבו עליך אני לא אתעצב לעולם[34]ויאמר יש''ו אמן אני אומר לך שבזה הלילה קודם קריאת הגבר תכפור בי ג' פעמים[35]ויאמר לו פיט''רוש אם יתכן לי למות עמך לא אכפור בך וכזה אמרו לו כל התלמידים[36]אז יש''ו עמהם לכפר גיא שמנים ויאמר שבו נא עד שאלך לשם ואתפלל[37]ויקח את פיטרוש ואת שני בני זבדאל והתחיל להתעצב ולהיות זעף[38]אז אמר להם נפשי מתעצבת עד מות סמכוני ושמרו עמי[39]וילך לאט לאט מעט ויפול על פניו ויתפלל ויאמר אם יוכל להיות הסר נא ממני הכוס הזה אמרם לא כמו שאני רוצה יהיה אלא כרצונך[40]ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר לפיט''רו כך האינך יכול לשמור עמדי שעה אחת[41]שמרו והתפללו פן תבאו בנסיון שהאמת שהרוח נכון לילך לו ראו את הבשר חלש וחולה[42]וילך שנית להתפלל לאמור אם לא תוכל להסיר הכוס הזה אלא שאשתהו יהיה עשי כרצונך[43]וישב אחרי כן וימצאם ישנים שהיו עיניהם כבדים[44]ויעזוב אותם וילך להתפלל פעם שלישית כדברים הראשונים[45]אז בא יש''ו לגליל לתלמידיו ויאמר להם שנו ונוחו הנה הקרב העת ובן האדם ימסר ביד החטאים[46]קומו ונלך שהנו קרוב מע שימסרנו[47]עודנו מדבר והנה יודא אסצריוטא אחד מי''ב תלמידיו בא ועמו חבורה אחת רבה בחרבות ובשוטים שלוחים מאת גדולי הכהנים ושרי העם[48]ואשר מסרוהו נתן להם אות אשר אשפקנו הוא הוא ותפשוהו[49]ומיד נגש אל יש''ו ויאמר לו שלום עליך רבי וישקהו[50]ויאמר אליו יש''ו אהובי מה עשית ויקרבו וישלחו ידם בו ויתפשוהו[51]והנה אחד מאשר היה עם יש''ו נטה ידו וישלוף חרבו ויך עבד אחד מעבדי הכהנים ויכרות אזנו[52]ויאמר אליו יש''ו השב הרבך אל נדנה שהשרופים חרב בחרב יפולו[53]הלא תבין שאוכל לפגוע באויבי ואכן לי עתה יתר מי''ב לגיונות של מלאכים?[54]ואיך ימלאון הכתובים? שכן ראוי לעשות[55]אחר אמר יש''ו לחבורה כמו אם היינו גנבים באתם לקחת אותי בחרבות ובשוטים והלא בכל יום הייתי עמכם במקדש מלמדכם ולא עכבתוני?[56]אמנם כל זה נעשה יען ימלאו הכתובים מהנביאים אז כל תלמיתיו הניחוהו וברחו[57]והם הוליכו ליש''ו לבית קאיפש גדול הכהנים ואז כל הסופרים והפרושים נקהלו[58]ופיט''רוש היה הולך אחריו מרחוק עד בית גדול הכהנים ונכנס לבית וישב לו אצל האומנים עד יראה התכלית[59]וגדולי הכהנים והפרושים היו רוצים עדי שקר נגד יש''ו יען ימיתוהו[60]ולא היו מוצאים ואחד אשר הכינו הרבה עדי שקר נגד יש''ו לסוף באו שני עדים שקרים[61]ויאמר זה אמר יש לי יכולת להשחית מקדש האל ואחד ג' ימים לתקן אותו[62]וגדול הכהנים קם ויאמר לו אינך עונה דבר נגד העדות שאלו מעידים נגדך[63]ויש''ו לא ענה דבר וגדול הכהנים אמר לו משביעך אני באל חי שתאמר לנו אם אתה משיח בן האל[64]ויען לו יש''ו אתה אומר ועוד אני אומר לכם עדין תראו בן האל יושב לימין גבורת האל בא בעבי שחקים[65]אז גדול הכהנים קרע בגדיו ואמר זה ברך אלקים ומה לנו צורך לעדים אחרים? והנה כולכם שמעתם איך ברך האל[66]מה יראה לכם שיתכן לעשות? והם ענו שחייב מיתה[67]ואז רקקו בפניו הלקוהו על שכמו ואחרים טפחו לו בפניו[68]אומרים אמור לנו המשיח מי הכך[69]ופיט''רוש היה עומד לפתח החצר ונגשה אליו שפחה אחת ואומרת לו והלא אתה עם יש''ו הגלילי היית עומד[70]ופיט''רוש כחש לה בפני הכל ואמר לה אשה איני יודע מה את אומרת[71]וכאשר עבר השער ראה שפחה אחרת ואמרת לעוברים שם זה האיש היה עומד שם יש''ו בנאצ''רת[72]ופעם אחרת כחש יש''ו בשבועה שלא הכירו[73]ואחר כן לזמן מעט נגשו אל פיט''רוש העומדים בחצר ויאמרו לו אתה הוא מחבורת זה הנביא שמדברך נכר שאתה מהם[74]אז התחיל לכפור ולישבע שבשום זמן לא הכירו ומיד קרא התרנגול[75]ופיט''רוש נזכר מאשר אמר לו יש''ו שקודם קריאת הגבר יכפות בו ג' פעמים ואז יצא לחוץ ובכה במרירות נפשו
Credit
Author: Shem-Tob ben Isaac Ibn Shaprut (14th century)