[1]עוד אמר יש''ו לתלמידיו מלכות שמים דומה לעשר בתולות שלקחו נרותיהן ויצאו לקראת חתן וכלה[2]חמש מהן היו עצלות כסילות וחמש מהן זריזות וחכמות[3]החמש כסילות הוציאו נרותיהן ולא הוציאו שמן עמהן[4]והחכמות הוציאו שמן בכליהן עם נרותיהן[5]ויתמהמה החתן והנה כלן נתמהמהו ונשנה[6]ויהי בחצי הלילה והנה קול נשמע הנה החתן בא באו לקראתו[7]אז באו הבתותלות כולנה והטיבו נרותיהן[8]ותאמרנה הבתולות הכסילות לחכמות תנו לנו משמנכם שלרותינו נדעכו[9]ותעננה החכמות לאמר לכו נא אל המוכרים וקנו לכן כי אין די בשמן שלנו ולכן נירא שיחסר לנו[10]ויהי כאשר הלכו לקנות בא החתן והמוכנות באו עמו לחופה ונסגר השער[11]ואח''כ באו הכסילות ותקראנה לשער לאמר אדוננו פתח לנו[12]ויען להן באמת אני אומר לכם איני יודע מי אתן[13]ועלכן השמרו לכם שלא תדעו היום והשעה שיבא החתן[14]עיוד אמר יש''ו לתלמידיו דמיון אחר מלכות שמים דומה לאדם הולך בדרך רחוקה ויקרא את עבדיו ויפזר להם ממונו[15]לאחד נתן חמשה זהובים לשני נתן שנים זהובים ולשלישי אחד איש כראוי לו נתן להם וילך לדרכו[16]וילך המקבל החמשה זהובים והריוח חמשה אחרים[17]וכמו כן המקבל שנים הלך קנה ומכר והרויח חמשה החרים[18]והמקבל האחד הלך וחפר בארץ ויטמון את ממון אדוניו[19]ואחר ימים רבים בא אדון העבדים ההם ויבקש מהם חשבון הממון[20]ויגש המקבל החמשה זהובים אמר לו אדוני חמשה זהובים נתת לי והא לך חמשה אחרים אשר רוחתי[21]ויאמר לו אדוניו אמנם עבד טוב ונאמן אתה ויען היית נאמן במעט אשימך על הרבה בא בשמחה אדוניך[22]וגם המקבל שנים הזהובים נגש ויאמר אדוני שנים זהובים נתת לי והנה שנים אחרים אשר הרוחתי[23]ויאמר לו אדוניו אמנם עבד טוב ונאמן אתה וכי היית נאמן במעט אשימך על הרבה בא בשמחת אדוניך[24]ויגש המקבל האחד ויאמר אדוני ידעתי שעז וקשה אתה ותקצור אשר לא זרעת ותאסוף אשר לא פזרת[25]ומיראתך הלכתי וטמנתי הזהוב שלך והא לך שלך[26]ויען אדוניו ויאמר עבד רע ועצל אחרי שידעת שקוצר אני אשר לא זרעתי ואוסף אשר לא פזרתי[27]לזאת היית חייב לתת נכסי לשולחני ובבואי הייתי מקבל את שלי עם ריוח[28]לזות קחו ממנו הזהב וחנותו לאשר רווח החמשה זהובים[29]לאשר יש לו תנתן לו ולאשר אין לו הראוי לו ילקח ממנו[30]והעבד העצל השליכהו במחשכי תחתיות ושם יהיה לו בכי וחרוק שנים[31]עוד אמר יש''ו לתלמידיו ובבוא בן האדם במראהו עם מלאכיו אז ישב על כסא כבודו[32]ויאספו לפניו כל הגוים ויפריד ביניהם כאשר יפריד הרועה בין הכשבים ובין העזים[33]ויציג את הכשבים לימינו והעזים לשמאלו[34]אז ידבר לאשר לימינו בואו ברוכים ברוכי אבי וירשו לכם ממלכות השמים המוכן לכם מבריאת העולם עד עתה[35]כי רעבתי ונתתם לי לאכול צמאתי ונתתם לי לשתות אורח הייתי ותאספוני[36]ערום ותלבישוני חולה ותבקרוני בבית הסוהר הייתי ותבואו אלי[37]אז יעני הצדיקים אדוננו מתו ראינוך רעב והשבענוך צמנו והשקתוך[38]ערום וכסיתוך[39]חולה ובקרנוך בבית הסהר ובאנו אליך[40]ויען המלך ויאמר להם אמן אני אומר לכם שבכל הפעמים אשר עשיתם לאחד עני מאחד אלו הקטנים כאלו עשיתם לי[41]וגם ידבר לאשר לשמאלו סורו ממני ארירים ובאו באש עולמית במקום מוכן לכם עם השטן ומלאכיו[42]שרעבתי ולא נתתם לי לאכול צמאתי ולא השקיתם לי[43]הייתי אורח ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי הולה ובבית ולא בקרתם אותי[44]אז יענו גם הם ויאמרו אליו מתי ראינוך אדוננו רעב וצמא או אורח וערום וחולה או בבית הסוהר ולא היינו עמך משרתים אותך[45]ויענה אליהם ויאמר אני אומר לכם שכל הפעמים אשר לא עשיתם זאת לעני אחד מאלו הקטנים כאלו לא עשיתם אלי[46]וילכו אלה לדראון עולם והצדיקים להיי עולם
Credit
Author: Shem-Tob ben Isaac Ibn Shaprut (14th century)