[1]אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי[2]אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם[3]על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא־ויעבתוה[4]טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם[5]אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך[6]כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו[7]ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי[8]אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי[9]זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי־יוציאני לאור אראה בצדקתו[10]ותרא איבתי ותכסה בושה־האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות[11]יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק[12]יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר[13]והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם[14]רעה עמך בשבטך צאן נחלתך־שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם[15]כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות[16]יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה[17]ילחכו עפר כנחש־כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך[18]מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא[19]ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם[20]תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם