|
|
| [1]And on that day did they read in the book of Moses, in the audience of the people, and it was found written therein, that the Ammonite, and the Moabite should not enter into the congregation of God, |
[1]ביום ההוא נקרא בספר משה־באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומואבי בקהל האלהים עד עולם |
| [2]Because they met not the children of Israel with bread and with water, but hired Balaam against them, that he should curse them: and our God turned the curse into a blessing. |
[2]כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה |
| [3]Now when they had heard the law, they separated from Israel all those that were mixed. |
[3]ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל |
| [4]And before this had the priest Eliashib the oversight of the chamber of the house of our God, being kinsman to Tobiah: |
[4]ולפני מזה־אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה |
| [5]And he had made him a great chamber and there had they aforetime laid the offerings, the incense, and the vessels, and the tithes of corn, of wine, and of oil (appointed for the Levites, and the singers, and the porters) and the offerings of the priests. |
[5]ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר־מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים |
| [6]But in all this time was not I in Jerusalem: for in the two and thirtieth year of Artaxerxes king of Babylon, came I unto the king, and after certain days I obtained of the king. |
[6]ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך |
| [7]And when I was come to Jerusalem, I understood the evil that Eliashib had done for Tobiah, in that he had made him a chamber in the court of the house of God, |
[7]ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה־לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים |
| [8]And it grieved me sore: therefore I cast forth all the vessels of the house of Tobiah out of the chamber. |
[8]וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ־מן הלשכה |
| [9]And I commanded them to cleanse the chambers: and thither brought I again the vessels of the house of God with the meat offering and the incense. |
[9]ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה |
| [10]And I perceived that the portions of the Levites had not been given, and that every one was fled to his land, even the Levites and singers that executed the work. |
[10]ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה |
| [11]Then reproved I the rulers and said, Why is the house of God forsaken? And I assembled them, and set them in their place. |
[11]ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם |
| [12]Then brought all Judah the tithes of corn and of wine, and of oil unto the treasures. |
[12]וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר־לאוצרות |
| [13]And I made treasurers over the treasures, Shelemiah the priest, and Zadok the scribe, and of the Levites, Pedaiah, and under their hand Hanan the son of Zaccur the son of Mattaniah: for they were counted faithful, and their office was to distribute unto their brethren. |
[13]ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם |
| [14]Remember me, O my God, herein, and wipe not out my kindness that I have showed on the house of my God, and on the offices thereof. |
[14]זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי־ובמשמריו |
| [15]In those days saw I in Judah them, that trode wine presses on the Sabbath, and that brought in sheaves, and which laded asses also with wine, grapes, and figs, and all burdens, and brought them into Jerusalem upon the Sabbath day: and I protested to them in the day that they sold victuals. |
[15]בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד |
| [16]There dwelt men of Tyre also therein, which brought fish and all wares, and sold on the Sabbath unto the children of Judah even in Jerusalem. |
[16]והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם |
| [17]Then reproved I the rulers of Judah, and said unto them, What evil thing is this that ye do, and break the Sabbath day? |
[17]ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת |
| [18]Did not your fathers thus, and our God brought all this plague upon us, and upon this city? Yet ye increase the wrath upon Israel, in breaking the Sabbath. |
[18]הלוא כה עשו אבתיכם־ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת |
| [19]And when the gates of Jerusalem began to be dark before the Sabbath, I commanded to shut the gates, and charged, that they should not be opened till after the Sabbath, and some of my servants set I at the gates, that there should no burden be brought in on the Sabbath day. |
[19]ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים־לא יבוא משא ביום השבת |
| [20]So the chapmen and merchants of all merchandise remained once or twice all night without Jerusalem. |
[20]וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם־פעם ושתים |
| [21]And I protested among them, and said unto them, Why tarry ye all night about the wall? If ye do it once again, I will lay hands upon you. From that time came they no more on the Sabbath. |
[21]ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה־אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת |
| [22]And I said unto the Levites, that they should cleanse themselves, and that they should come and keep the gates, to sanctify the Sabbath day. Remember me, O my God, concerning this, and pardon me according to thy great mercy. |
[22]ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים־לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך |
| [23]In those days also I saw Jews that married wives of Ashdod, of Ammon, and of Moab. |
[23]גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות [Q: אשדדיות] עמוניות [Q: עמניות] מואביות |
| [24]And their children spake half in the speech of Ashdod, and could not speak in the Jews' language, and according to the language of the one people, and of the other people. |
[24]ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית־וכלשון עם ועם |
| [25]Then I reproved them, and cursed them, and smote certain of them, and pulled off their hair, and took an oath of them by God, Ye shall not give your daughters unto their sons, neither shall ye take of their daughters unto your sons, nor for yourselves. |
[25]ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם |
| [26]Did not Solomon the king of Israel sin by these things? Yet among many nations was there no king like him: for he was beloved of his God, and God had made him king over Israel: yet strange women caused him to sin. |
[26]הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות |
| [27]Shall we then obey unto you, to do all this great evil, and to transgress against our God, even to marry strange wives? |
[27]ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת־למעל באלהינו להשיב נשים נכריות |
| [28]And one of the sons of Joiada the son of Eliashib the high priest was the son in law of Sanballat the Horonite: but I chased him from me. |
[28]ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי |
| [29]Remember them, O my God, that defile the priesthood, and the covenant of the priesthood, and of the Levites. |
[29]זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים |
| [30]Then cleansed I them from all strangers, and appointed the wards of the priests and of the Levites, every one in his office, |
[30]וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו |
| [31]And for the offering of the wood at times appointed, and for the first fruits. Remember me, O my God, in goodness. |
[31]ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה |