|
|
| [1]וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר |
[1]וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר |
| [2]זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על |
[2]זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על |
| [3]ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו |
[3]ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו |
| [4]ולקח אלעזר הכהן מדמה־באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה־שבע פעמים |
[4]ולקח אלעזר הכהן מדמה־באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה־שבע פעמים |
| [5]ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף |
[5]ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף |
| [6]ולקח הכהן עץ ארז ואזוב־ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה |
[6]ולקח הכהן עץ ארז ואזוב־ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה |
| [7]וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב |
[7]וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב |
| [8]והשרף אתה־יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב |
[8]והשרף אתה־יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב |
| [9]ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה־חטאת הוא |
[9]ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה־חטאת הוא |
| [10]וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם־לחקת עולם |
[10]וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם־לחקת עולם |
| [11]הנגע במת לכל נפש אדם־וטמא שבעת ימים |
[11]הנגע במת לכל נפש אדם־וטמא שבעת ימים |
| [12]הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי־יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי־לא יטהר |
[12]הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי־יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי־לא יטהר |
| [13]כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא־ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה־עוד טמאתו בו |
[13]כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא־ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה־עוד טמאתו בו |
| [14]זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים |
[14]זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים |
| [15]וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו־טמא הוא |
[15]וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו־טמא הוא |
| [16]וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר־יטמא שבעת ימים |
[16]וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר־יטמא שבעת ימים |
| [17]ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי |
[17]ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי |
| [18]ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר |
[18]ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר |
| [19]והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב |
[19]והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב |
| [20]ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו־טמא הוא |
[20]ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו־טמא הוא |
| [21]והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב |
[21]והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב |
| [22]וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב |
[22]וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב |