[1]וידבר יהוה אל משה לאמר[2]דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר־להזיר ליהוה[3]מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל[4]כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג־לא יאכל[5]כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה־גדל פרע שער ראשו[6]כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא[7]לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו־לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו[8]כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה[9]וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו־וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו[10]וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן־אל פתח אהל מועד[11]ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא[12]והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו[13]וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד[14]והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים[15]וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם[16]והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו[17]ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו[18]וגלח הנזיר פתח אהל מועד־את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים[19]ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו[20]והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה־קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין[21]זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר־כן יעשה על תורת נזרו[22]וידבר יהוה אל משה לאמר[23]דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם[24]יברכך יהוה וישמרך[25]יאר יהוה פניו אליך ויחנך[26]ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום[27]ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם