|
|
| [1]וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון־לאמר |
[1]And the LORD spake unto Moses in the wilderness of Sinai, in the first month of the second year after they were come out of the land of Egypt, saying |
| [2]ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו |
[2]Let the children of Israel also keep the passover at his appointed season. |
| [3]בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו־במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו |
[3]In the fourteenth day of this month, at even, they shall keep it in his appointed season: according to all the rites of it, and according to all the ceremonies thereof, shall ye keep it. |
| [4]וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח |
[4]And Moses spake unto the children of Israel, that they should keep the passover. |
| [5]ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים־במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה־כן עשו בני ישראל |
[5]And they kept the passover on the fourteenth day of the first month at even in the wilderness of Sinai: according to all that the LORD commanded Moses, so did the children of Israel. |
| [6]ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן־ביום ההוא |
[6]And there were certain men, who were defiled by the dead body of a man, that they could not keep the passover on that day: and they came before Moses and before Aaron on that day: |
| [7]ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל |
[7]And those men said unto him, We [are] defiled by the dead body of a man: wherefore are we kept back, that we may not offer an offering of the LORD in his appointed season among the children of Israel? |
| [8]ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם |
[8]And Moses said unto them, Stand still, and I will hear what the LORD will command concerning you. |
| [9]וידבר יהוה אל משה לאמר |
[9]And the LORD spake unto Moses, saying |
| [10]דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה |
[10]Speak unto the children of Israel, saying, If any man of you or of your posterity shall be unclean by reason of a dead body, or [be] in a journey afar off, yet he shall keep the passover unto the LORD. |
| [11]בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים־יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו |
[11]The fourteenth day of the second month at even they shall keep it, [and] eat it with unleavened bread and bitter [herbs]. |
| [12]לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו |
[12]They shall leave none of it unto the morning, nor break any bone of it: according to all the ordinances of the passover they shall keep it. |
| [13]והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח־ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו־חטאו ישא האיש ההוא |
[13]But the man that [is] clean, and is not in a journey, and forbeareth to keep the passover, even the same soul shall be cut off from among his people: because he brought not the offering of the LORD in his appointed season, that man shall bear his sin. |
| [14]וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה־כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ |
[14]And if a stranger shall sojourn among you, and will keep the passover unto the LORD; according to the ordinance of the passover, and according to the manner thereof, so shall he do: ye shall have one ordinance, both for the stranger, and for him that was born in the land. |
| [15]וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש־עד בקר |
[15]And on the day that the tabernacle was reared up the cloud covered the tabernacle, [namely], the tent of the testimony: and at even there was upon the tabernacle as it were the appearance of fire, until the morning. |
| [16]כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה |
[16]So it was always: the cloud covered it [by day], and the appearance of fire by night. |
| [17]ולפי העלות הענן מעל האהל־ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן־שם יחנו בני ישראל |
[17]And when the cloud was taken up from the tabernacle, then after that the children of Israel journeyed: and in the place where the cloud abode, there the children of Israel pitched their tents. |
| [18]על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן־יחנו |
[18]At the commandment of the LORD the children of Israel journeyed, and at the commandment of the LORD they pitched: as long as the cloud abode upon the tabernacle they rested in their tents. |
| [19]ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים־ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו |
[19]And when the cloud tarried long upon the tabernacle many days, then the children of Israel kept the charge of the LORD, and journeyed not. |
| [20]ויש אשר יהיה הענן ימים מספר־על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו |
[20]And [so] it was, when the cloud was a few days upon the tabernacle; according to the commandment of the LORD they abode in their tents, and according to the commandment of the LORD they journeyed. |
| [21]ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו |
[21]And [so] it was, when the cloud abode from even unto the morning, and [that] the cloud was taken up in the morning, then they journeyed: whether [it was] by day or by night that the cloud was taken up, they journeyed. |
| [22]או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו |
[22]Or [whether it were] two days, or a month, or a year, that the cloud tarried upon the tabernacle, remaining thereon, the children of Israel abode in their tents, and journeyed not: but when it was taken up, they journeyed. |
| [23]על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה |
[23]At the commandment of the LORD they rested in the tents, and at the commandment of the LORD they journeyed: they kept the charge of the LORD, at the commandment of the LORD by the hand of Moses. |