[1]חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח־קומו ונקומה עליה למלחמה[2]הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד[3]זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ[4]אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך־משם אורידך נאם יהוה[5]אם גנבים באו לך אם שודדי לילה־איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות[6]איך נחפשו עשו נבעו מצפניו[7]עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך־השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך־אין תבונה בו[8]הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו[9]וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל[10]מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם[11]ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל־גם אתה כאחד מהם[12]ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה[13]אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו[14]ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה[15]כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך[16]כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו[17]ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם[18]והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר[19]וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד[20]וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד־ירשו את ערי הנגב[21]ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה