|
|
| [1]למנצח משכיל לדוד |
[1]לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ |
| [2]בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל־בית אחימלך |
[2]בְּבֹ֤וא ׀ דֹּואֵ֣ג הָאֲדֹמִי֮ וַיַּגֵּ֪ד לְשָׁ֫א֥וּל וַיֹּ֥אמֶר לֹ֑ו בָּ֥א דָ֝וִ֗ד אֶל־בֵּ֥ית אֲחִימֶֽלֶךְ׃ |
| [3]מה־תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל־היום |
[3]מַה־תִּתְהַלֵּ֣ל בְּ֭רָעָה הַגִּבֹּ֑ור חֶ֥סֶד אֵ֝֗ל כָּל־הַיֹּֽום׃ |
| [4]הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה |
[4]הַ֭וֹּות תַּחְשֹׁ֣ב לְשֹׁונֶ֑ךָ כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃ |
| [5]אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה |
[5]אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטֹּ֑וב שֶׁ֓קֶר ׀ מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה׃ |
| [6]אהבת כל־דברי־בלע לשון מרמה |
[6]אָהַ֥בְתָּ כָֽל־דִּבְרֵי־בָ֗לַע לְשֹׁ֣ון מִרְמָֽה׃ |
| [7]גם־אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה |
[7]גַּם־אֵל֮ יִתָּצְךָ֪ לָ֫נֶ֥צַח יַחְתְּךָ֣ וְיִסָּחֲךָ֣ מֵאֹ֑הֶל וְשֵֽׁרֶשְׁךָ֙ מֵאֶ֖רֶץ חַיִּ֣ים סֶֽלָה׃ |
| [8]ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו |
[8]וְיִרְא֖וּ צַדִּיקִ֥ים וְיִירָ֗אוּ וְעָלָ֥יו יִשְׂחָֽקוּ׃ |
| [9]הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו |
[9]הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזֹּ֥ו וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁרֹ֑ו יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֹֽו׃ |
| [10]ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד־אלהים עולם ועד |
[10]וַאֲנִ֤י ׀ כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶֽסֶד־אֱ֝לֹהִ֗ים עֹולָ֥ם וָעֶֽד׃ |
| [11]אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי־טוב נגד חסידיך |
[11]אֹודְךָ֣ לְ֭עֹולָם כִּ֣י עָשִׂ֑יתָ וַאֲקַוֶּ֖ה שִׁמְךָ֥ כִֽי־טֹ֝֗וב נֶ֣גֶד חֲסִידֶֽיךָ׃ |