|
|
| [1]לאינא דינ דכריה בהימנותא הבו לה אידא ולא תהוונ מתפלגינ במחשׁבתכונ |
[1]And him who is weak in the faith receive ye -- not to determinations of reasonings; |
| [2]אית גיר דמהימנ דכלמדמ נאכול ודכריה ירקא הו אכל |
[2]one doth believe that he may eat all things -- and he who is weak doth eat herbs; |
| [3]הו דינ דאכל להו מנ דלא אכל לא נשׁוט והו מנ דלא אכל להו מנ דאכל לא נדונ אלהא גיר קרבה |
[3]let not him who is eating despise him who is not eating: and let not him who is not eating judge him who is eating, for God did receive him. |
| [4]אנת מנ אנת דדאנ אנת לעבדא דלא דילכ דאנ קאמ למרה קאמ ואנ נפל למרה נפל מקמ הו דינ קאמ מטא גיר באידי מרה דנקימיוהי |
[4]Thou -- who art thou that art judging another's domestic? to his own master he doth stand or fall; and he shall be made to stand, for God is able to make him stand. |
| [5]אית דדאנ יומא מנ יומא ואית דדאנ כלהונ יומתא כלנשׁ דינ במדעא דנפשׁה נשׁתרר |
[5]One doth judge one day above another, and another doth judge every day [alike]; let each in his own mind be fully assured. |
| [6]מנ דמתרעא דיומא למרה מתרעא וכל דלא מתרעא דיומא למרה לא מתרעא ודאכל למרה אכל ולאלהא מודא ודלא אכל למרה לא אכל ומודא לאלהא |
[6]He who is regarding the day, to the Lord he doth regard [it], and he who is not regarding the day, to the Lord he doth not regard [it]. He who is eating, to the Lord he doth eat, for he doth give thanks to God; and he who is not eating, to the Lord he doth not eat, and doth give thanks to God. |
| [7]לית גיר אנשׁ מננ דלנפשׁה חי ולית אנשׁ דלנפשׁה מאת |
[7]For none of us to himself doth live, and none to himself doth die; |
| [8]מטל דאנ חאיננ למרנ חאיננ ואנ מיתיננ למרנ הו מיתיננ ואנ חייננ הכיל ואנ מיתיננ דמרנ חננ |
[8]for both, if we may live, to the Lord we live; if also we may die, to the Lord we die; both then if we may live, also if we may die, we are the Lord's; |
| [9]מטל הנא אפ משׁיחא מית וחיא וקמ דהו נהוא מריא למיתא ולחיא |
[9]for because of this Christ both died and rose again, and lived again, that both of dead and of living he may be Lord. |
| [10]אנת דינ מנא דאנ אנת לאחוכ או אפ אנת למנא שׁאט אנת לאחוכ כלנ גיר עתידיננ למקמ קדמ בימ דמשׁיחא |
[10]And thou, why dost thou judge thy brother? or again, thou, why dost thou set at nought thy brother? for we shall all stand at the tribunal of the Christ; |
| [11]איכ דכתיב דחי אנא אמר מריא דלי תכופ כל ברוכ ולי נודא כל לשׁנ |
[11]for it hath been written, `I live! saith the Lord -- to Me bow shall every knee, and every tongue shall confess to God;' |
| [12]מדינ כל אנשׁ מננ פתגמא חלפ נפשׁה יהב לאלהא |
[12]so, then, each of us concerning himself shall give reckoning to God; |
| [13]לא מכיל נדונ חד לחד אלא הדא דונו יתיראית דתוקלתא לאחוכ לא תסימ |
[13]no longer, therefore, may we judge one another, but this judge ye rather, not to put a stumbling-stone before the brother, or an offence. |
| [14]ידע אנא גיר ומפס אנא במריא ישׁוע דמדמ דמסיב מנ לותה לית אלא לאינא דרנא על מדמ דטמא להו הו בלחוד טמא |
[14]I have known, and am persuaded, in the Lord Jesus, that nothing [is] unclean of itself, except to him who is reckoning anything to be unclean -- to that one [it is] unclean; |
| [15]אנ דינ מטל מאכולתא מעיק אנת לאחוכ לא הוא בחובא מהלכ אנת לא תובד במאכולתכ להו דמטלתה מית משׁיחא |
[15]and if through victuals thy brother is grieved, no more dost thou walk according to love; do not with thy victuals destroy that one for whom Christ died. |
| [16]ולא תתגדפ טבתנ |
[16]Let not, then, your good be evil spoken of, |
| [17]מלכותה גיר דאלהא לא הות מאכלא ומשׁתיא אלא כאנותא ושׁלמא וחדותא ברוחא דקודשׁא |
[17]for the reign of God is not eating and drinking, but righteousness, and peace, and joy in the Holy Spirit; |
| [18]מנ דבהלינ גיר משׁמשׁ למשׁיחא שׁפר לאלהא וקדמ בנינשׁא בקא |
[18]for he who in these things is serving the Christ, [is] acceptable to God and approved of men. |
| [19]השׁא בתר שׁלמא נרהט ובתר בנינא חד דחד |
[19]So, then, the things of peace may we pursue, and the things of building up one another; |
| [20]ולא מטל מאכולתא נשׁרא עבדא דאלהא כלמדמ גיר דכא הו אלא בישׁ הו לברנשׁא דבתוקלתא אכל |
[20]for the sake of victuals cast not down the work of God; all things, indeed, [are] pure, but evil [is] to the man who is eating through stumbling. |
| [21]שׁפיר הו דלא נאכול בסרא ולא נשׁתא חמרא ולא מדמ דמתתקל בה אחונ |
[21]Right [it is] not to eat flesh, nor to drink wine, nor to [do anything] in which thy brother doth stumble, or is made to fall, or is weak. |
| [22]אנת דאית בכ הימנותא בנפשׁכ אחודיה קדמ אלהא טובוהי למנ דלא דנ נפשׁה במדמ דפרשׁ |
[22]Thou hast faith! to thyself have [it] before God; happy is he who is not judging himself in what he doth approve, |
| [23]אינא גיר דמתפלג ואכל אתחיב לה מטל דלו בהימנותא כל מדמ גיר דלא הוא מנ הימנותא חטיתא הו |
[23]and he who is making a difference, if he may eat, hath been condemned, because [it is] not of faith; and all that [is] not of faith is sin. |