|
[1]מטל הנא לית לכ מפק ברוחא או ברנשׁא דאנ חברה בהו גיר דדאנ אנת חברכ נפשׁכ הו מחיב אנת אפ אנת גיר דדאנ אנת בהינ הו מתהפכ אנת |
[1]There is therefore no excuse for thee, O man, that judgest thy neighbor; for by judging thy neighbor, thou condemnest thyself; for thou that judgest, dost practise the same things. |
[2]וידעיננ דאיתוהי דינה דאלהא בקושׁתא על אילינ דבהלינ מתהפכינ |
[2]And we know that the judgment of God is in accordance with truth, in regard to those who practise these things. |
[3]מנא דינ מתחשׁב אנת או ברנשׁא דדאנ אנת לאילינ דבהלינ מתהפכינ כד אפ אנת בהינ מתהפכ אנת דאנת תערוק מנ דינה דאלהא |
[3]And what thinkest thou, O man, that judgest those who practise these things, while practising them thyself, that thou wilt escape the judgment of God? |
[4]או על עותרא דבסימותה ועל מגרת רוחה ועל אתרא דיהב לכ ממרח אנת ולא ידע אנת דבסימותה דאלהא לתיבותא הו מיתיא לכ |
[4]Or wilt thou abuse the riches of his benevolence, and his long suffering, and the opportunity which he giveth thee? And dost thou not know, that the benevolence of God should bring thee to repentance? |
[5]אלא מטל קשׁיות לבכ דלא תאב סאמ אנת לכ סימתא דרוגזא ליומא דרוגזא ולגלינא דדינא כאנא דאלהא |
[5]But, because of the hardness of thy unrepenting heart, thou art treasuring up a store of wrath against the day of wrath, and against the revelation of the righteous judgment of God: |
[6]הו דפרע לכלנשׁ איכ עבדוהי |
[6]who will recompense to every man, according to his deeds; |
[7]לאילינ דבמסיברנותא דעבדא טבא תשׁבוחתא ואיקרא ולא מתחבלנותא בעינ יהב להונ חיא דלעלמ |
[7]to them who, by perseverance in good works, seek for glory and honor and immortality, to them he will give life eternal; |
[8]אילינ דינ דעצינ ולא מתטפיסינ לשׁררא אלא לעולא מתטפיסינ נפרוע אנונ רוגזא וחמתא |
[8]but to them who are obstinate and obey not the truth, but obey iniquity, to them he will retribute wrath and ire. |
[9]ואולצנא וטורפא לכל ברנשׁ דפלח בישׁתא ליהודיא לוקדמ ולארמיא |
[9]And tribulation and anguish [will be] to every man that doeth evil; to the Jews first, and also to the Gentiles: |
[10]תשׁבוחתא דינ ואיקרא ושׁלמא לכל דפלח טבתא ליהודיא לוקדמ ולארמיא |
[10]but glory and honor and peace to every one that doeth good; to the Jews first, and also to the Gentiles. |
[11]לא גיר אית מסב באפא לות אלהא |
[11]For there is no respect of persons with God: |
[12]אילינ גיר דדלא נמוסא חטו אפ דלא נמוסא נאבדונ ואילינ דבנמוסא חטו מנ נמוסא נתדינונ |
[12]for those without law, who sin, will also perish without law; and those under the law, who sin, will be judged by the law, |
[13]לא הוא גיר שׁמועוהי דנמוסא כאנינ קדמ אלהא אלא עבודוהי דנמוסא מזדדקינ |
[13](for not the hearers of the law, are righteous before God; but the doers of the law are justified; |
[14]אנ גיר עממא דנמוסא לית להונ מנ כינהונ נעבדונ דנמוסא הנונ דכד נמוסא לית הוא להונ לנפשׁהונ הוו נמוסא |
[14]for if Gentiles who have not the law, shall, by their nature, do the things of the law; they, while without the law, become a law to themselves: |
[15]והנונ מחוינ עבדה דנמוסא כד כתיב על לבהונ ומסהדא עליהונ תארתהונ כד מחשׁבתהונ מכוננ או נפקנ רוחא לחדדא |
[15]and they show the work of the law, as it is inscribed on their heart; and their conscience beareth testimony to them, their own reflections rebuking or vindicating one another,) |
[16]ביומא דדאנ אלהא כסיתא דבנינשׁא איכ אונגליונ דילי ביד ישׁוע משׁיחא |
[16]in the day in which God will judge the secret [actions] of men, as my gospel [teacheth], by Jesus the Messiah. |
[17]אנ אנת דינ דיהודיא מתקרא אנת ומתתניח אנת על נמוסא ומשׁתבהר אנת באלהא |
[17]But if thou, who art called a Jew, and reposest thyself on the law, and gloriest in God, |
[18]דידע אנת צבינה ופרשׁ אנת וליתא דיליפ אנת מנ נמוסא |
[18]that thou knowest his good pleasure, and discernest obligations, because thou art instructed in the law; |
[19]ואתתכלת על נפשׁכ דמדברנא אנת דעוירא ונוהרא דאילינ דאיתיהונ בחשׁוכא |
[19]and hast confidence in thyself, that thou art a guide to the blind, and a light to them who are in darkness, |
[20]ורדויא דחסירי רעינא ומלפנא דטליא ואית לכ דומיא דידעתא ודשׁררא בנמוסא |
[20]and an instructor of those lacking knowledge, and a preceptor to the young; and thou hast the appearance of knowledge and of verity in the law : |
[21]אנת הכיל דמלפ אנת לאחרנא לנפשׁכ לא מלפ אנת ודמכרז אנת דלא נגנבונ אנת גנב אנת |
[21]Thou therefore, who teachest others, teachest thou not thyself? And thou who teachest that men must not steal, dost thou steal? |
[22]ודאמר אנת דלא נגורונ אנת גאר אנת ואנת דשׁאט אנת פתכרא מחלץ אנת בית מקדשׁא |
[22]And thou who sayest, Men must not commit adultery, dost thou commit adultery? And thou who contemnest idols, dost thou plunder the sanctuary? |
[23]ואנת דמשׁתבהר אנת בנמוסא בהו דעבר אנת על נמוסא לאלהא הו מצער אנת |
[23]And thou who gloriest in the law, dost thou, by acting contrary to the law, insult God himself? |
[24]שׁמה גיר דאלהא מטלתכונ הו מתגדפ בית עממא איכ דכתיב |
[24]For, the name of God, as it is written, is reviled among the Gentiles on your account. |
[25]גזורתא גיר מהניא אנ נמוסא תגמור אנ תעבר לכ דינ מנ נמוסא גזורתכ הות לה עורלותא |
[25]For circumcision profiteth, indeed, if thou fulfillest the law: but if thou departest from the law, thy circumcision becometh uncircumcision. |
[26]אנ הו דינ דעורלותא תטר פוקדנה דנמוסא לא הא עורלותא מתחשׁבא לה גזורתא |
[26]And if uncircumcision should keep the precepts of the law, would not that uncircumcision be accounted as circumcision? |
[27]ותדונ עורלותא דמנ כינה גמרא נמוסא לכ דבכתבא ובגזורתא עבר אנת על נמוסא |
[27]And the uncircumcision, which from its nature fulfilleth the law, will judge thee; who, with the scripture, and with circumcision, transgressest against the law. |
[28]לא הוא גיר מנ דבגליא הו הו יהודיא אפלא אידא דמתחזיא בבסרא גזורתא |
[28]For he is not a Jew, who is so in what is external: nor is that circumcision, which is visible in the flesh. |
[29]אלא הו הו יהודיא אינא דבכסיא הו וגזורתא אידא דדלבא הי ברוח ולא בכתבא אידא דתשׁבוחתה לא הות מנ בני אנשׁא אלא מנ אלהא |
[29]But he is a Jew, who is so in what is hidden: and circumcision is that of the heart, in the spirit, and not in the letter, whose praise is not from men, but from God. |