|
|
| [1]קושׁתא אמר אנא במשׁיחא ולא מדגל אנא ורעיני מסהד עלי ברוחא דקודשׁא |
[1]Veritatem dico in Christo, non mentior: testimonium mihi perhibente conscientia mea in Spiritu Sancto: |
| [2]דכריותא הי לי רבתא וכאבא דמנ לבי לא שׁלא |
[2]quoniam tristitia mihi magna est, et continuus dolor cordi meo. |
| [3]מצלא הוית גיר דאנא קנומי חרמא אהוא מנ משׁיחא חלפ אחי ואחיני דבבסר |
[3]Optabam enim ego ipse anathema esse a Christo pro fratribus meis, qui sunt cognati mei secundum carnem, |
| [4]דאיתיהונ בני איסריל דדילהונ הות סימת בניא ותשׁבוחתא וקימא ונמוסא ותשׁמשׁתא דבה ומולכנא |
[4]qui sunt Israëlitæ, quorum adoptio est filiorum, et gloria, et testamentum, et legislatio, et obsequium, et promissa: |
| [5]ואבהתא ומנהונ אתחזי משׁיחא בבסר דאיתוהי אלהא דעל כל דלה תשׁבחנ ובורכנ לעלמ עלמינ אמינ |
[5]quorum patres, et ex quibus est Christus secundum carnem, qui est super omnia Deus benedictus in sæcula. Amen. |
| [6]לא הוא דינ מפל נפלת מלתה דאלהא לא הוא גיר כלהונ דמנ איסריל איתיהונ איסריל |
[6]Non autem quod exciderit verbum Dei. Non enim omnes qui ex Israël sunt, ii sunt Israëlitæ: |
| [7]אפלא מטל דמנ זרעה אנונ דאברהמ כלהונ בניא מטל דאתאמר דבאיסחק נתקרא לכ זרעא |
[7]neque qui semen sunt Abrahæ, omnes filii: sed in Isaac vocabitur tibi semen: |
| [8]הנו דינ לא הוא בניא דבסרא איתיהונ בניא דאלהא אלא בניא דמולכנא מתחשׁבינ לזרעא |
[8]id est, non qui filii carnis, hi filii Dei: sed qui filii sunt promissionis, æstimantur in semine. |
| [9]דמולכנא גיר איתיה מלתא הדא דבזבנא הנא אתא ונהוא ברא לסרא |
[9]Promissionis enim verbum hoc est: Secundum hoc tempus veniam: et erit Saræ filius. |
| [10]ולו הדא בלחוד אלא אפ רפקא כד עמ חד אבונ איסחק אית הוא לה שׁותפותא |
[10]Non solum autem illa: sed et Rebecca ex uno concubitu habens, Isaac patris nostri. |
| [11]עדלא נתילדונ בניה ולא נסערונ טבתא או בישׁתא קדמת אתידעת גביותה דאלהא דהי תקוא לא בעבדא אלא ביד מנ דקרא |
[11]Cum enim nondum nati fuissent, aut aliquid boni egissent, aut mali (ut secundum electionem propositum Dei maneret), |
| [12]אתאמר גיר דקשׁישׁא נהוא עבדא לזעורא |
[12]non ex operibus, sed ex vocante dictum est ei quia major serviet minori, |
| [13]איכ דכתיב דליעקוב רחמת ולעסו סנית |
[13]sicut scriptum est: Jacob dilexi, Esau autem odio habui. |
| [14]מנא הכיל נאמר דלמא עולא אית לות אלהא חס |
[14]Quid ergo dicemus? numquid iniquitas apud Deum? Absit. |
| [15]הא אפ למושׁא אמר ארחמ על אינא דמרחמ אנא ואחונ לאינא דחאנ אנא |
[15]Moysi enim dicit: Miserebor cujus misereor: et misericordiam præstabo cujus miserebor. |
| [16]לא הכיל באידי מנ דצבא ולא באידי מנ דרהט אלא באידי אלהא מרחמנא |
[16]Igitur non volentis, neque currentis, sed miserentis est Dei. |
| [17]אמר גיר בכתבא לפרעונ דלה להדא אקימתכ דאחוא בכ חילי ודנתכרז שׁמי בארעא כלה |
[17]Dicit enim Scriptura Pharaoni: Quia in hoc ipsum excitavi te, ut ostendam in te virtutem meam: et ut annuntietur nomen meum in universa terra. |
| [18]מדינ על מנ דצבא הו מרחמ ועל מנ דצבא מקשׁא |
[18]Ergo cujus vult miseretur, et quem vult indurat. |
| [19]וכבר תאמר דלמנא רשׁא מנו גיר דנקומ לוקבל צבינה |
[19]Dicis itaque mihi: Quid adhuc queritur? voluntati enim ejus quis resistit? |
| [20]אנת הכיל מנ אנת או ברנשׁא דפתגמא לאלהא יהב אנת דלמא אמרא גבילתא למנ דגבלה דלמנא הכנא גבלתני |
[20]O homo, tu quis es, qui respondeas Deo? numquid dicit figmentum ei qui se finxit: Quid me fecisti sic? |
| [21]או לא שׁליט פחרא על טינה דמנה מנ גבילתא נעבד מאנא חד לאיקרא וחד לצערא |
[21]an non habet potestatem figulus luti ex eadem massa facere aliud quidem vas in honorem, aliud vero in contumeliam? |
| [22]אנ דינ צבא אלהא דנחוא רוגזה ונודע חילה איתי בסוגאא דמגרת רוחה רוגזא על מאנא דרוגזא דגמירינ לאבדנא |
[22]Quod si Deus volens ostendere iram, et notum facere potentiam suam, sustinuit in multa patientia vasa iræ, apta in interitum, |
| [23]ואשׁפע רחמוהי על מאנא דרחמא דמטיבינ הוו לאלהא לתשׁבוחתא |
[23]ut ostenderet divitias gloriæ suæ in vasa misericordiæ, quæ præparavit in gloriam. |
| [24]דאיתינ חננ קריא לא הוא בלחוד מנ יהודיא אלא אפ מנ עממא |
[24]Quos et vocavit nos non solum ex Judæis, sed etiam in gentibus, |
| [25]איכנא דאפ בהושׁע אמר דאקרא לאילינ דלא הוו עמי עמא דילי וללא אתרחמת אתרחמת |
[25]sicut in Osee dicit: Vocabo non plebem meam, plebem meam: et non dilectam, dilectam: et non misericordiam consecutam, misericordiam consecutam. |
| [26]נהוא גיר בדוכתא כר דמתקרינ הוו לא עמי תמנ נתקרונ בניא לאלהא חיא |
[26]Et erit: in loco, ubi dictum est eis: Non plebs mea vos: ibi vocabuntur filii Dei vivi. |
| [27]אשׁעיא דינ אכרז על בני איסריל דאנ נהוא מנינא דבני איסריל איכ חלא דבימא שׁרכנא דמנהונ נחא |
[27]Isaias autem clamat pro Israël: Si fuerit numerus filiorum Israël tamquam arena maris, reliquiæ salvæ fient. |
| [28]מלתא גרמ ופסק ונעבדיה מריא על ארעא |
[28]Verbum enim consummans, et abbrevians in æquitate: quia verbum breviatum faciet Dominus super terram: |
| [29]ואיכ מדמ דקדמ אמר הו אשׁעיא דאלו לא מריא צבאות אותר לנ סרידא איכ סדומ הוינ הוינ ולעמורא מתדמינ הוינ |
[29]et sicut prædixit Isaias: Nisi Dominus Sabaoth reliquisset nobis semen, sicut Sodoma facti essemus, et sicut Gomorrha similes fuissemus. |
| [30]מנא הכיל נאמר דעממא דלא רהטינ הוו בתר כאנותא אדרכו כאנותא כאנותא דינ אידא דמנ הימנותא הי |
[30]Quid ergo dicemus? Quod gentes, quæ non sectabantur justitiam, apprehenderunt justitiam: justitiam autem, quæ ex fide est. |
| [31]איסריל דינ דרהט הוא בתר נמוסא דכאנותא לנמוסא דכאנותא לא אדרכ |
[31]Israël vero sectando legem justitiæ, in legem justitiæ non pervenit. |
| [32]מטל מנא מטל דלא הוא מנ הימנותא אלא מנ עבדוהי דנמוסא אתתקלו גיר בכאפא דתוקלתא |
[32]Quare? Quia non ex fide, sed quasi ex operibus: offenderunt enim in lapidem offensionis, |
| [33]איכ דכתיב דהא סאמ אנא בצהיונ כאפא דתוקלתא וכאפא דמכשׁולא ומנ דבה נהימנ לא נבהת |
[33]sicut scriptum est: Ecce pono in Sion lapidem offensionis, et petram scandali: et omnis qui credit in eum, non confundetur. |