|
|
| [1]ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב־הוא ואשתו ושני בניו |
[No book] |
| [2]ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים־מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם |
[No book] |
| [3]וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה |
[No book] |
| [4]וישאו להם נשים מאביות־שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים |
[No book] |
| [5]וימתו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה |
[No book] |
| [6]ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב־כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם |
[No book] |
| [7]ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלותיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה |
[No book] |
| [8]ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה [Q: יעש] יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי |
[No book] |
| [9]יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה |
[No book] |
| [10]ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך |
[No book] |
| [11]ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים |
[No book] |
| [12]שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה־גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים |
[No book] |
| [13]הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם־כי יצאה בי יד יהוה |
[No book] |
| [14]ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה |
[No book] |
| [15]ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך |
[No book] |
| [16]ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין־עמך עמי ואלהיך אלהי |
[No book] |
| [17]באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף־כי המות יפריד ביני ובינך |
[No book] |
| [18]ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה |
[No book] |
| [19]ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם ויהי כבואנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי |
[No book] |
| [20]ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד |
[No book] |
| [21]אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי |
[No book] |
| [22]ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים |
[No book] |