[1]ולנעמי מידע [Q: מודע] לאישה איש גבור חיל־ממשפחת אלימלך ושמו בעז[2]ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים־אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי[3]ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה־חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך[4]והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה[5]ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת[6]ויען הנער הנצב על הקוצרים־ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדי מואב[7]ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה־זה שבתה הבית מעט[8]ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי[9]עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן־הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים[10]ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני־ואנכי נכריה[11]ויען בעז ויאמר לה־הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום[12]ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו[13]ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך[14]ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר[15]ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט־ולא תכלימוה[16]וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה[17]ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים[18]ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה[19]ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית־יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז[20]ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש־מגאלנו הוא[21]ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי[22]ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר[23]ותדבק בנערות בעז ללקט־עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה